במקור הקנביס בא מאיזור אסיה, מחזור חייו מתחיל מנביטה וגדילה בחודשי האביב והקיץ המוקדמים וממשיך לפריחה מאמצע הקיץ ועד הסתיו, התקופות משתנות קצת לפני הזנים אבל לרוב העונה היא אפריל/מאי-ספטמבר/אוקטובר.
המחזור של שעות אור-חושך קובע את השלב שבו נמצא הצמח, כאשר יש הרבה שעות אור ביום הצמח יהיה בשלב צמיחה והשרשה, כאשר הימים מתקצרים והמחזור נהיה 12 שעות אור 12 שעות חושך הצמח נכנס למצב פריחה, לעומת זאת ישנם זנים של קנביס אשר נכנסים למצב פריחה אחרי תקופה מסוימת של זמן ללא קשר למחזוריות האור, זנים אלה נקראים autoflowering אך הם פחות נפוצים. קנביס הוא צמח בעל רביה דו-מינית, כלומר ישנם צמחים שהם נקבות וצמחים שהם זכרים וצריך האבקה של הנקבות ע"י הזכרים בשביל ליצור זרעים, הזכרים מכילים כמות נמוכה של חומרים פעילים ולכן משתמשים לרוב בפרחים של הנקבה אשר מכילים ריכוז הרבה יותר גבוהה של חומרים פעילים, במקרה שהנקבה לא מופרה ע"י זכר, הפרחים ימשיכו לגדול והצמח יגדיל את ייצור החומרים הפעילים, ובמקום השקעת אנרגיה בייצור זרעים הצמח משקיע את כל מאמצו בייצור עוד פרחים ועוד חומרים פעילים, פרח מסוג זה מוכר גם כסנסימילה (Sensimilla, ספרדית לחסר זרעים) ונחשב לאיכות גבוהה בהרבה מפרח עם זרעים.
גידול קנביס אינה מטלה קשה, הוא צמח מאוד חזק ועמיד, סוג של "עשב-שוטה" בארצות מקורו והוא הצמחיה השולטת בהרבה איזורים, אך בכל זאת בשביל לגדול ולגדל פרחים באיכות גבוהה ישנם מספר דברים שהצמח דורש:
הנבטת זרעים - בשביל נביטה אידאלית הזרעים צריכים הרבה לחות וטמפרטורה חמימה, שתי שיטות טובות להנבטה של זרעים הן לקחת נייר טואלט, להרטיב טוב, לשים את הזרעים באמצע, לסגור ולכסות אותם עם הנייר, לאחר מכן להכניס לשקית ניילון ולחכות, חשוב לוודאות שהנייר לא מתייבש, אם הזרעים יתייבשו תוך כדי תהליך הנביטה סביר להניח שהם ימותו, לאחר מספר ימים יצא שורש לבן מהזרעים ואז הם מוכנים לשתילה, ושיטה אחרת היא לשים את הזרעים בכוס מים בארון או מקום חשוך ולחכות עד אשר יצאו שורשים, אפשר גם לשים את הזרעים ישירות באדמה רטובה, עובד גם מצוין אבל עם השיטות האחרות אפשר לדעת יותר מה הולך ואם ישנם זרעים מסוימים שהם לא טובים. לאחר נביטת הזרע והשתילה עדיין יכול לקחת לצמח עוד שבוע-שבועיים לצאת, סבלנות, הצמח קודם צריך לפתח קצת מערכת שורשים לפני שהוא יוצא. חשוב להבין שגם איכות הזרעים חשובה, זרע לא בשל(ירוקלבן) כנראה לא ינבט, וגם אם כן יש סיכוי שיצא ממנו צמח חלש שלא בטוח ישרוד, זרעים טובים ובשלים יהיו כהים(חוםשחור) הרבה פעמים מנומרים ועם קליפה קשה, ככל שהזרע יותר גדול ובשל כך עולה הסבירות שיצא ממנו צמח יותר חזק ובריא
אור - אור הינו אחד הגורמים הכי קריטים לצמח ולכמות האור יש השפעה ישירה על גודל הצמח וכמות הפרחים שהוא יפיק ולכן יש לבחור את חוזק המנורה לפי הצרכים האישיים, לשימוש אישי מספר צמחים תחת 250-400וואט יהיה מספיק ביותר, לשלב הצמיחה לרוב מומלץ להשתמש במנורה שמפיקה גוון אור כחול-קר כיוון שזה מעודד את תהליך הצמיחה והשרשה, פלורהסנט או מטאל הליד לרוב יהיו טובים לשלב זה, לשלב הפריחה מומלץ ללכת עם נורת לחץ גבוהה(HPS) אשר מפיקה גוון אור אדום-חם אשר מעודד פריחה. מחזוריות האור בשלב הצמיחה יכול לנוע בין 18-6 ועד 24 שעות אור, כמות הזמן שהצמח צריך להיות בשלב צמיחה תלוי בגודל הסופי שאנחנו רוצים להשיג, יותר זמן בשלב צמיחה יביא לצמח יותר גדול אשר יפיק כמויות יותר גדולות, תקופה של שלושה שבועות-חודש בצמיחה תביא לרוב לצמחים מכובדים, יש לזכור שב3-4 שבועות הראשונים לפריחה הצמח "נמתח" הרבה ויכול להכפיל את עצמו ואף יותר אז יש לתכנן מראש ולא להגיע למצב של חוסר מקום. בשלב הפריחה המחזור צריך להיות 12-12, בשלב הפריחה חשוב ביותר לשמור על המחזור ולא לאפשר כניסת אור בשעות החושך כיוון שזה מלחיץ את הצמחים ויכול לגרום למצב שבו נקבות מפתחות אבקנים ומפרות את עצמם, ידוע כ-hermaphrodite או hermi, מצב זה לא מומלץ גם מן הסיבות שנאמרו לגבי פרחים עם זרעים וגם בגלל שהזרעים מן פרח כזה יהיו עם נטיה חזקה לחזור על התופעה הזאת ולכן אין להם שימוש רב כלומר הפסד כפול, גם פחות פרח וגם זרעים לא שימושיים, רוב הזנים המסחריים היום יסיימו את תהליך הפריחה אחרי 8-9 שבועות, אך ישנם זנים(בעיקר סאטיבות) אשר פורחים אפילו עד 14 שבועות.
אדמה ודשנים - קנביס אוהב אדמות מאווררות עם ניקוז טוב, מומלץ להשתמש באדמה אורגנית טובה עם תוספת של זבל והומוס(זבל תולעים אדומות), אך חשוב לזכור ששתילים רגישים לכמויות גדולות של דשנים, גם אורגנים, ולכן כאשר זורעים יש לשתול באדמה קלה שאינה מדושנת הרבה, ולפני העברה לשלב הפריחה ניתן להעביר לאדמה מדושנת היטב או להשתמש בתוספת בדשנים נוזליים, ישנה כמות מסוימת של דשנים שהצמח צריך בשביל גדילה אופטימלית וכל דבר מעבר יזיק לצמח, לכן כאשר מדשנים פחות זה תמיד יותר, תמיד עדיף להתחיל עם מינונים נמוכים, לראות איך הצמח מגיב ולפעול בהתאם, אם זה לא מספיק תמיד אפשר להוסיף, אבל אם הצמח קיבל עודף יותר קשה לתקן, אני באופן אישי מאוד אוהב את המוצרים של חברת ביוביז ההולנדית, גם את הדשנים וגם את האדמות שלהם, עד עכשיו היה לי רק ניסיון חיובי איתם.
איוורור - כאשר מגדלים בחלל סגור איוורור הוא דבר חשוב מאוד, הצמח גם נושם וגם הוא צריך אוויר נקי, לכן יש לדאוג למדחס אשר ישאב אוויר מן החלל החוצה, הגודל של המדחס שצריך תלוי בגודל החלל שמגדלים בו ובגודל המנורה שמפעילים, ככל שהחלל יותר גדול והמנורה יותר חזקה יותר חום יווצר ולכן יש לדאוג לאיוורור יותר חזק, טמפרטורה של בסביבות 20-25 מעלות נחשבת לאידאלית, צמחים יפים יגדלו גם בטמפרטורות יותר חמות, אבל עודף חום יכול להביא להרבה בעיות, בייחוד כאשר הצמח נתון לעוד לחצים. בשביל אוויר נכנס זה תלוי בגודל החדר, עם חדרים קטנים לרוב תספיק כניסה פסיבית אך בהרבה מן המקרים יש לדאוג גם למדחס קטן אשר יכניס אוויר לחדר, חשוב ביותר גם לשים מאוורר רגיל בחדר, תנועת האוויר מונעת מעובש ופטריות למינהם להתפס על הצמחים, מחזקת את המבנה של הגבעולים ועוזרת לשמור על הטמפרטורה סביב הצמחים יותר נמוכה.
מים - גם פה יש מספר אופציות יחסית רב, אפשר להשתמש במי ברז, מים מינרלים, מים מזוקקים, מים מפולטרים וכו' לכל אחד יתרונות וחסרונות משלו, אך מי ברז לרוב יעשו עבודה יפה וזו הדרך הכי פשוטה רק חשוב לוודאות שרמת החומציות של המים בסדר, קנביס אוהב רמת חומציות בין 6-7, כאשר רמת החומציות גבוהה או נמוכה מידי הצמח מאבד את היכולת שלו לספוג חומרים מזינים מן האדמה ביעילות מה שמביא להצטברות של חומרים באדמה אשר ישרפו את השורשים, ישנן מספר דרכים לבדוק את רמת החומציות, ישנם מספר מודדים אלקטרונים אך גם ערכה כימית פשוטה לבדיקת רמת חומציות תספיק, בהנחה שרמת החומציות אינה בטווח האידיאלי ניתן לאזן אותה עם מורידי חומציות או מעלי חומציות לפי הצורך, רק חשוב לזכור שאם משתמשים בדשנים נוזליים אז לבדוק את רמת החומציות אחרי הוספת הדשנים, כיוון שגם להם יש השפעה, הרבה פעמים המים לבד יהיו בטווח לא טוב, אבל עם הוספת הדשנים החומציות מתאזנת וכך לא צריך להוסיף עוד חומרים, הומוס וזבלים אחרים הם גם שיטה טובה לעזור לאזן את האדמה כיוון שהכמויות הגדולות של הבקטריות בחומרים אלה עוזרים לצמח בספיגת חומרים מזינים גם כאשר החומציות לא אידאלית. מומלץ לשמור על האדמה תמיד לחה קלות אך לא רוויה, עודף מים גם יכול להביא לנזק רב, מים רבים סביב השורשים למשך זמן רב מידי יחנקו אותם ויביאו למות הצמח, עם קצת ניסיון לומדים לראות מתי הצמח צמא אבל שיטה טובה לבדוק אם צריך להשקות או לא היא להכניס אצבע לאדמה ולהרגיש, אם מספר הסנטימטרים העליונים מרגישים יבשים לרוב זה סימן שצריך להשקות.
אלה הם פחות או יותר התנאים שהצמח דורש, בהתחלה זה יכול להראות טיפה מסובך אבל ברגע שמתנסים קצת ומבינים איך הצמח פועל לא צריך לעשות הרבה, בעיקר רק לוודאות שהכל מתנהל כמו שצריך, עכשיו נעבור לנושא חשוב ביותר, קציר וייבוש, אני יתחיל עם העובדה ששבוע-שבועיים לפני קציר(פחות קריטי בגידול אורגני אך עדיין מומלץ) יש להפסיק לתת דשנים לצמח בכדי שהוא ישתמש בכל המאגרים שלו וכך במוצר המגומר לא יהיו שאריות חומרים, זה תורם לעישון יותר נקי, נעים ובריא. כמו שאמרתי מקודם זמן הקציר משתנה בהתאם לזן, ישנם זנים שלוקח להם יותר זמן לסיים וישנם זנים שפחות, אך יש פה גם עניין של העדפה אישית, לקראת סיום תהליך הפריחה ישנו חלון של שבועיים שהכי אידאלי לקצור בהם, אחרי זה החומרים הפעילים מתחילים להתפרק ואיכות הפרח יורדת, אפשר לדעת שפרחים הכי בשלים לפי צבע ראשי השרף(trichomes), מומלץ לקחת דגימה קטנה של פרח או עלה עם הרבה שרף ולשים תחת מיקרוסקופ כיס, הגדלה של פי 60-100 היא אידאלית למטרה זו, כאשר הראשים שקופים זה אומר שכמות החומרים הפעילים עדיין לא הגיע לשיא, כאשר הם מעורפלים/בצבע חלב זה אומר שלפרח תיהיה השפעה יותר פסיכודלית, וכאשר הראשים משתנים לצבא אדמדם זה אומר שלפרחים תיהיה השפעה יותר נרקוטית, לכן כל אחד לפי המצב האישי והעדפה האישית יכול לבחור איזה מאפיינים הוא מעדיף וכך לקבוע את זמן הקציר המושלם. את תהליך הייבוש יש לעשות במקום חשוך עם לחות נמוכה בשביל למנוע התפתחות עובש וגם כיוון שאור גורם לפירוק של החומרים הפעילים, מומלץ לתלות את הפרחים מן הגבעול או לפרוס אותם על רשת שתאפשר תנועת אוויר מכל הכיוונים, יש לשמור את הפרחים במצב זה עד אשר הם 90% יבשים, סימן טוב לדעת הוא כאשר הגבעול נשבר במכה ולא מתעקם, אך יש לדאוג שהייבוש לא יקרה מהר מידי, בתהליך הייבוש הכלורופיל מתפרק ולכן אם הייבוש היה מהיר מידי כמות גדולה של כלורופיל נשארת בפרח, מה שגורם לעישון "קשה" שיגרה את הגרון, שבוע הינה תקופה טובה לשלב הראשון בייבוש, אחרי תהליך זה יש להכניס את הפרחים לצנצנת זכוכית אטומה ולאוורר לכמה דקות ביום, שלב זה עוזר להוציא את כל השמנים הארומטים מפנים הצמח החוצה, מה שמשפר דרמטית את הריח והטעם, ולהפוך הרבה מן החומרים בצמח ממצב לא פעיל למצב פעיל, חשוב לשים לב לריחות מוזרים והתפתחות עובש בשלב הזה, אם הפרחים לחים מידי כהם מוכנסים לצנצנת זה בית גידול מושלם לעובש, בהנחה שכן מגלים עובש יש לזרוק את החלק הנגוע(עישון עובש הוא מאוד מסוכן) ולחזור שלב אחורה ולחכות עד הפרחים יבשים כמו שצריך, בשביל להוריד את הסיכון לעובש אפשר לשים חתיכת קרטון בצנצנת לכמה הימים הראשונים שתספוג את הלחות, או אפילו לתת להם כמה ימים בשקיות קרטון בין השלב הראשון לשלב הצנצנת, אין הגבלה לזמן שהפרחים צריכים להיות בצנצנת, אחרי שבוע-שבועיים הם יהיו מוכנים סופית אבל אפשר להשאיר אותם בפנים, שומר מצוין על טריות.
ייחורים וצמחי אמא - כמו שהסברתי מקודם לקנביס יש שני שלבים, פריחה וגדילה אשר דורשים מחזורי אור שונים, כלומר שגידול בחלל אחד מגביל את האפשרויות, כיוון שחייבים לבחור באחד מן השלבים ובעייתי לגדל במקביל מספר צמחים בשלבים שונים, לכן שיטה מאוד מקובלת לגידול קנביס היא חלוקת איזור הגידול לחדר גידול, וחדר פריחה ושימוש בייחורים וצמחי אמא, ידועה גם כ"קציר מתמשך". מה הם בכלל ייחורים וצמחי אמא? ייחור הוא בעצם ענף שאנחנו חותכים מן הצמח, שותלים ונותנים לו לגדול מחדש, הענף מפתח שורשים ובעצם נהפך לצמח חדש שהוא שיכפול גנטי של צמח האם, הצמח שממנו לקחנו את הייחור, מה שמאוד יעיל בשיטה זו הוא שהצמח החדש יהיה שכפול של צמח האם, כלומר אם הצמח המקורי הוא נקבה, אז גם הייחור יהיה נקבה, בצורה זו אפשר לחסוך את השימוש בזרעים ואת עבודת ניפוי הזכרים, אפשר להיות בטוחים שכל צמח שנשתול יהיה נקבה וגם לשמור על גנים מסוימים לאורך שנים. אז מה שבעצם עושים הוא בחדר הגידול אנחנו שומרים על מחזור אור קבוע של שלב גדילה(18 שעות אור עד 24) ושמים שמה נקבה אשר תיהיה צמח האמא שלנו, היא תמיד תשאר בחדר זה, בשלב גדילה, והיא תיהיה רק לצורך לקיחת ייחורים, כיוון שהיא תשאר בגדילה היא כל פעם תתחדש ותפתח ענפים חדשים, תאורתית אפשרית להחזיק צמח ככה שנים אך ככל שעובר הזמן יכולות להתחיל לצוץ בעיות כמו מחסור בויטמין D. את הייחורים לוקחים עם להב חד מחוטא, בכדי למנוע התפתחות מחלות בחלק הפצוע, בזווית 45 מעלות, מגרדים קלות את החלק התחתון של הענף בכדי לחשוף את הרקמה הפנימית, זה עוזר לשורשים לצאת, טובלים את החלק החשוף בהורמון השרשה או רוק ושמים באדמה לא מדושנת או בקוביות השרשה(rockwool). כיוון שלייחורים בהתחלה אין שורשים הם סופגים את כל הלחות שהם צריכים דרך העלים, כלומר הסביבה חייבת להיות לחה, זה מאוד חשוב וסביבה יבשה תוריד דרסטית את אחוזי ההצלחה, הדרך הכי טובה להשיג לחות גבוהה היא כיפת לחות, שזה פחות או יותר חממה קטנה, קופסא שקופה שמונעת מן הלחות לצאת, אפשר גם להשפריץ מים על הייחורים בשביל להרים את הלחות, אפשר לקחת ייחורים גם מצמחים שנמצאים במצב פריחה, אך ככל שהם ימצאו יותר עמוק בפריחה כך יהיה יותר קשה לגרום לייחורים להשריש. הערה קטנה לגבי רוק, רוב המגדלים משתמשים בהורמוני גדילה למינהם אבל אני לאחרונה שמעתי שרוק עושה עבודה טובה לא פחות ובאמת הייתה לי ולמספר מגדלים אחרים הצלחה טובה עם רק רוק, בחלק מן המקרים התוצאות אפילו היו יותר טובות מאשר עם ההורמונים, עוד דבר שחשוב להזכיר לגבי לקיחת ייחור הוא שמיד אחרי לקיחת הייחור יש לשים אותו בכוס מים או בפה, אם אוויר נכנס לתוך הגבעול זה יכול להרוג את הייחור. הזמן שיקח לייחורים להשריש משתנה לפי תנאי הסביבה והזן אבל אני לרוב רואה שורשים אחרי 7-10 ימים, אחרי שהייחור יצר כדור שורשים יפה וניצל את כל השטח אנחנו מעבירים אותו לעציץ יותר גדול עם אדמה מדושנת קלות ונותנים לו עוד זמן בגדילה(שוב בחירה אישית לפי הגודל הסופי שאנחנו רוצים להשיג). לאחר מכן כל מה שנשאר לנו הוא לשים את הייחורים בחדר הפריחה, שיטה זו נקראת קציר מתמשך כיוון שאנחנו מגדלים במקביל גם צמחים בפריחה וגם צמחים בגדילה, אנחנו נקצור כל תקופת פריחה(בערך חודשיים), אנחנו כביכול חוסכים את התקופה שהיינו צריכים לתת לצמח בשלב גדילה אם יש לנו רק חדר אחד, אפשר אפילו למלאות את חדר הפריחה בשלבים, ואז ליצור מצב שקוצרים פחות כמות, אבל כל תקופה יותר קצרה.
עוד משהו שלפי דעתי חשוב להזכיר כיוון שבגידול פנים אחד הבעיות הגדולות היא מקום, הוא שיטות לניצול מרבי של שטח, אור והגבלה גובה של צמחים. ישנם מספר רב של שיטות ל"אמן" את הצמח, ישנם שיטות "בלחץ גבוהה"(HST) ושיטות "בלחץ נמוך"(LST), שיטות לחץ גבוהה לרוב דורשות גרימת נזק לצמח כמו גזירת קצה הגבעול הראשי, מה שיביא לגדילה מסיבית של שני הגבעולים שממתחת וכך בעצם יהיו שני גבעולים ראשיים במקום אחד, או שבירה חלקית ועיקום של הגבעולים מה ששוב יביא להתפתחות יותר חזקה וכו', אותו עקרון כמו התפתחות שרירים, נזק לא קריטי שמביא להתחזקות בשביל היכולת לעמוד בלחץ עתידי בלי נזק ממשי, השיטות בלחץ נמוך לרוב רק דורשת שינוי כיוון הצמיחה בצורה כזו שתביא לחשיפה מקסימלית של כל הצמח ובעיקר לפרחים לאור לעומת מצב רגיל אשר בו ראש הצמח מקבל הכי הרבה והחלקים הנמוכים בצמח לא מקבלים הרבה, אני באופן אישי משתדל לתת כבוד לצמחים שלי ואני לא אוהב את השיטות האגרסיביות לכן אני רק משנה את כיוון הצמיחה ע"י עיגון הגבעולים עם חבלים לעציצים ומשתמש בשיטה שנקראת scrog-screen of green, בשיטה זו מעמידים רשת מעל העציצים, ובעצם מגדלים את הצמחים במאוזן, יוצרים מסך של עלים ירוקים ומכוונים את הפרחים בצורה כזו שהם יגדלו בחורים של הרשת וכך מקבלים מן יער של פרחים שלכולם יש חשיפה מקסימלית לאור, שיטות אלו לרוב דורשות יותר עבודה, בעיקר בשלושה שבועות הראשונים של הפריחה כאשר הצמחים נמתחים הרבה והפרחים מקבלים את צורתם אך הם מאוד יעילות בהגבלת גודל הצמחים וגם יכולים להוסיף למשקל הסופי של המוצר.
איך להבדיל בין זכר לנקבה, נקבה מימין זכר משמאל.
זרעים שנבטו יראו כך
המחזור של שעות אור-חושך קובע את השלב שבו נמצא הצמח, כאשר יש הרבה שעות אור ביום הצמח יהיה בשלב צמיחה והשרשה, כאשר הימים מתקצרים והמחזור נהיה 12 שעות אור 12 שעות חושך הצמח נכנס למצב פריחה, לעומת זאת ישנם זנים של קנביס אשר נכנסים למצב פריחה אחרי תקופה מסוימת של זמן ללא קשר למחזוריות האור, זנים אלה נקראים autoflowering אך הם פחות נפוצים. קנביס הוא צמח בעל רביה דו-מינית, כלומר ישנם צמחים שהם נקבות וצמחים שהם זכרים וצריך האבקה של הנקבות ע"י הזכרים בשביל ליצור זרעים, הזכרים מכילים כמות נמוכה של חומרים פעילים ולכן משתמשים לרוב בפרחים של הנקבה אשר מכילים ריכוז הרבה יותר גבוהה של חומרים פעילים, במקרה שהנקבה לא מופרה ע"י זכר, הפרחים ימשיכו לגדול והצמח יגדיל את ייצור החומרים הפעילים, ובמקום השקעת אנרגיה בייצור זרעים הצמח משקיע את כל מאמצו בייצור עוד פרחים ועוד חומרים פעילים, פרח מסוג זה מוכר גם כסנסימילה (Sensimilla, ספרדית לחסר זרעים) ונחשב לאיכות גבוהה בהרבה מפרח עם זרעים.
גידול קנביס אינה מטלה קשה, הוא צמח מאוד חזק ועמיד, סוג של "עשב-שוטה" בארצות מקורו והוא הצמחיה השולטת בהרבה איזורים, אך בכל זאת בשביל לגדול ולגדל פרחים באיכות גבוהה ישנם מספר דברים שהצמח דורש:
הנבטת זרעים - בשביל נביטה אידאלית הזרעים צריכים הרבה לחות וטמפרטורה חמימה, שתי שיטות טובות להנבטה של זרעים הן לקחת נייר טואלט, להרטיב טוב, לשים את הזרעים באמצע, לסגור ולכסות אותם עם הנייר, לאחר מכן להכניס לשקית ניילון ולחכות, חשוב לוודאות שהנייר לא מתייבש, אם הזרעים יתייבשו תוך כדי תהליך הנביטה סביר להניח שהם ימותו, לאחר מספר ימים יצא שורש לבן מהזרעים ואז הם מוכנים לשתילה, ושיטה אחרת היא לשים את הזרעים בכוס מים בארון או מקום חשוך ולחכות עד אשר יצאו שורשים, אפשר גם לשים את הזרעים ישירות באדמה רטובה, עובד גם מצוין אבל עם השיטות האחרות אפשר לדעת יותר מה הולך ואם ישנם זרעים מסוימים שהם לא טובים. לאחר נביטת הזרע והשתילה עדיין יכול לקחת לצמח עוד שבוע-שבועיים לצאת, סבלנות, הצמח קודם צריך לפתח קצת מערכת שורשים לפני שהוא יוצא. חשוב להבין שגם איכות הזרעים חשובה, זרע לא בשל(ירוקלבן) כנראה לא ינבט, וגם אם כן יש סיכוי שיצא ממנו צמח חלש שלא בטוח ישרוד, זרעים טובים ובשלים יהיו כהים(חוםשחור) הרבה פעמים מנומרים ועם קליפה קשה, ככל שהזרע יותר גדול ובשל כך עולה הסבירות שיצא ממנו צמח יותר חזק ובריא
אור - אור הינו אחד הגורמים הכי קריטים לצמח ולכמות האור יש השפעה ישירה על גודל הצמח וכמות הפרחים שהוא יפיק ולכן יש לבחור את חוזק המנורה לפי הצרכים האישיים, לשימוש אישי מספר צמחים תחת 250-400וואט יהיה מספיק ביותר, לשלב הצמיחה לרוב מומלץ להשתמש במנורה שמפיקה גוון אור כחול-קר כיוון שזה מעודד את תהליך הצמיחה והשרשה, פלורהסנט או מטאל הליד לרוב יהיו טובים לשלב זה, לשלב הפריחה מומלץ ללכת עם נורת לחץ גבוהה(HPS) אשר מפיקה גוון אור אדום-חם אשר מעודד פריחה. מחזוריות האור בשלב הצמיחה יכול לנוע בין 18-6 ועד 24 שעות אור, כמות הזמן שהצמח צריך להיות בשלב צמיחה תלוי בגודל הסופי שאנחנו רוצים להשיג, יותר זמן בשלב צמיחה יביא לצמח יותר גדול אשר יפיק כמויות יותר גדולות, תקופה של שלושה שבועות-חודש בצמיחה תביא לרוב לצמחים מכובדים, יש לזכור שב3-4 שבועות הראשונים לפריחה הצמח "נמתח" הרבה ויכול להכפיל את עצמו ואף יותר אז יש לתכנן מראש ולא להגיע למצב של חוסר מקום. בשלב הפריחה המחזור צריך להיות 12-12, בשלב הפריחה חשוב ביותר לשמור על המחזור ולא לאפשר כניסת אור בשעות החושך כיוון שזה מלחיץ את הצמחים ויכול לגרום למצב שבו נקבות מפתחות אבקנים ומפרות את עצמם, ידוע כ-hermaphrodite או hermi, מצב זה לא מומלץ גם מן הסיבות שנאמרו לגבי פרחים עם זרעים וגם בגלל שהזרעים מן פרח כזה יהיו עם נטיה חזקה לחזור על התופעה הזאת ולכן אין להם שימוש רב כלומר הפסד כפול, גם פחות פרח וגם זרעים לא שימושיים, רוב הזנים המסחריים היום יסיימו את תהליך הפריחה אחרי 8-9 שבועות, אך ישנם זנים(בעיקר סאטיבות) אשר פורחים אפילו עד 14 שבועות.
אדמה ודשנים - קנביס אוהב אדמות מאווררות עם ניקוז טוב, מומלץ להשתמש באדמה אורגנית טובה עם תוספת של זבל והומוס(זבל תולעים אדומות), אך חשוב לזכור ששתילים רגישים לכמויות גדולות של דשנים, גם אורגנים, ולכן כאשר זורעים יש לשתול באדמה קלה שאינה מדושנת הרבה, ולפני העברה לשלב הפריחה ניתן להעביר לאדמה מדושנת היטב או להשתמש בתוספת בדשנים נוזליים, ישנה כמות מסוימת של דשנים שהצמח צריך בשביל גדילה אופטימלית וכל דבר מעבר יזיק לצמח, לכן כאשר מדשנים פחות זה תמיד יותר, תמיד עדיף להתחיל עם מינונים נמוכים, לראות איך הצמח מגיב ולפעול בהתאם, אם זה לא מספיק תמיד אפשר להוסיף, אבל אם הצמח קיבל עודף יותר קשה לתקן, אני באופן אישי מאוד אוהב את המוצרים של חברת ביוביז ההולנדית, גם את הדשנים וגם את האדמות שלהם, עד עכשיו היה לי רק ניסיון חיובי איתם.
איוורור - כאשר מגדלים בחלל סגור איוורור הוא דבר חשוב מאוד, הצמח גם נושם וגם הוא צריך אוויר נקי, לכן יש לדאוג למדחס אשר ישאב אוויר מן החלל החוצה, הגודל של המדחס שצריך תלוי בגודל החלל שמגדלים בו ובגודל המנורה שמפעילים, ככל שהחלל יותר גדול והמנורה יותר חזקה יותר חום יווצר ולכן יש לדאוג לאיוורור יותר חזק, טמפרטורה של בסביבות 20-25 מעלות נחשבת לאידאלית, צמחים יפים יגדלו גם בטמפרטורות יותר חמות, אבל עודף חום יכול להביא להרבה בעיות, בייחוד כאשר הצמח נתון לעוד לחצים. בשביל אוויר נכנס זה תלוי בגודל החדר, עם חדרים קטנים לרוב תספיק כניסה פסיבית אך בהרבה מן המקרים יש לדאוג גם למדחס קטן אשר יכניס אוויר לחדר, חשוב ביותר גם לשים מאוורר רגיל בחדר, תנועת האוויר מונעת מעובש ופטריות למינהם להתפס על הצמחים, מחזקת את המבנה של הגבעולים ועוזרת לשמור על הטמפרטורה סביב הצמחים יותר נמוכה.
מים - גם פה יש מספר אופציות יחסית רב, אפשר להשתמש במי ברז, מים מינרלים, מים מזוקקים, מים מפולטרים וכו' לכל אחד יתרונות וחסרונות משלו, אך מי ברז לרוב יעשו עבודה יפה וזו הדרך הכי פשוטה רק חשוב לוודאות שרמת החומציות של המים בסדר, קנביס אוהב רמת חומציות בין 6-7, כאשר רמת החומציות גבוהה או נמוכה מידי הצמח מאבד את היכולת שלו לספוג חומרים מזינים מן האדמה ביעילות מה שמביא להצטברות של חומרים באדמה אשר ישרפו את השורשים, ישנן מספר דרכים לבדוק את רמת החומציות, ישנם מספר מודדים אלקטרונים אך גם ערכה כימית פשוטה לבדיקת רמת חומציות תספיק, בהנחה שרמת החומציות אינה בטווח האידיאלי ניתן לאזן אותה עם מורידי חומציות או מעלי חומציות לפי הצורך, רק חשוב לזכור שאם משתמשים בדשנים נוזליים אז לבדוק את רמת החומציות אחרי הוספת הדשנים, כיוון שגם להם יש השפעה, הרבה פעמים המים לבד יהיו בטווח לא טוב, אבל עם הוספת הדשנים החומציות מתאזנת וכך לא צריך להוסיף עוד חומרים, הומוס וזבלים אחרים הם גם שיטה טובה לעזור לאזן את האדמה כיוון שהכמויות הגדולות של הבקטריות בחומרים אלה עוזרים לצמח בספיגת חומרים מזינים גם כאשר החומציות לא אידאלית. מומלץ לשמור על האדמה תמיד לחה קלות אך לא רוויה, עודף מים גם יכול להביא לנזק רב, מים רבים סביב השורשים למשך זמן רב מידי יחנקו אותם ויביאו למות הצמח, עם קצת ניסיון לומדים לראות מתי הצמח צמא אבל שיטה טובה לבדוק אם צריך להשקות או לא היא להכניס אצבע לאדמה ולהרגיש, אם מספר הסנטימטרים העליונים מרגישים יבשים לרוב זה סימן שצריך להשקות.
אלה הם פחות או יותר התנאים שהצמח דורש, בהתחלה זה יכול להראות טיפה מסובך אבל ברגע שמתנסים קצת ומבינים איך הצמח פועל לא צריך לעשות הרבה, בעיקר רק לוודאות שהכל מתנהל כמו שצריך, עכשיו נעבור לנושא חשוב ביותר, קציר וייבוש, אני יתחיל עם העובדה ששבוע-שבועיים לפני קציר(פחות קריטי בגידול אורגני אך עדיין מומלץ) יש להפסיק לתת דשנים לצמח בכדי שהוא ישתמש בכל המאגרים שלו וכך במוצר המגומר לא יהיו שאריות חומרים, זה תורם לעישון יותר נקי, נעים ובריא. כמו שאמרתי מקודם זמן הקציר משתנה בהתאם לזן, ישנם זנים שלוקח להם יותר זמן לסיים וישנם זנים שפחות, אך יש פה גם עניין של העדפה אישית, לקראת סיום תהליך הפריחה ישנו חלון של שבועיים שהכי אידאלי לקצור בהם, אחרי זה החומרים הפעילים מתחילים להתפרק ואיכות הפרח יורדת, אפשר לדעת שפרחים הכי בשלים לפי צבע ראשי השרף(trichomes), מומלץ לקחת דגימה קטנה של פרח או עלה עם הרבה שרף ולשים תחת מיקרוסקופ כיס, הגדלה של פי 60-100 היא אידאלית למטרה זו, כאשר הראשים שקופים זה אומר שכמות החומרים הפעילים עדיין לא הגיע לשיא, כאשר הם מעורפלים/בצבע חלב זה אומר שלפרח תיהיה השפעה יותר פסיכודלית, וכאשר הראשים משתנים לצבא אדמדם זה אומר שלפרחים תיהיה השפעה יותר נרקוטית, לכן כל אחד לפי המצב האישי והעדפה האישית יכול לבחור איזה מאפיינים הוא מעדיף וכך לקבוע את זמן הקציר המושלם. את תהליך הייבוש יש לעשות במקום חשוך עם לחות נמוכה בשביל למנוע התפתחות עובש וגם כיוון שאור גורם לפירוק של החומרים הפעילים, מומלץ לתלות את הפרחים מן הגבעול או לפרוס אותם על רשת שתאפשר תנועת אוויר מכל הכיוונים, יש לשמור את הפרחים במצב זה עד אשר הם 90% יבשים, סימן טוב לדעת הוא כאשר הגבעול נשבר במכה ולא מתעקם, אך יש לדאוג שהייבוש לא יקרה מהר מידי, בתהליך הייבוש הכלורופיל מתפרק ולכן אם הייבוש היה מהיר מידי כמות גדולה של כלורופיל נשארת בפרח, מה שגורם לעישון "קשה" שיגרה את הגרון, שבוע הינה תקופה טובה לשלב הראשון בייבוש, אחרי תהליך זה יש להכניס את הפרחים לצנצנת זכוכית אטומה ולאוורר לכמה דקות ביום, שלב זה עוזר להוציא את כל השמנים הארומטים מפנים הצמח החוצה, מה שמשפר דרמטית את הריח והטעם, ולהפוך הרבה מן החומרים בצמח ממצב לא פעיל למצב פעיל, חשוב לשים לב לריחות מוזרים והתפתחות עובש בשלב הזה, אם הפרחים לחים מידי כהם מוכנסים לצנצנת זה בית גידול מושלם לעובש, בהנחה שכן מגלים עובש יש לזרוק את החלק הנגוע(עישון עובש הוא מאוד מסוכן) ולחזור שלב אחורה ולחכות עד הפרחים יבשים כמו שצריך, בשביל להוריד את הסיכון לעובש אפשר לשים חתיכת קרטון בצנצנת לכמה הימים הראשונים שתספוג את הלחות, או אפילו לתת להם כמה ימים בשקיות קרטון בין השלב הראשון לשלב הצנצנת, אין הגבלה לזמן שהפרחים צריכים להיות בצנצנת, אחרי שבוע-שבועיים הם יהיו מוכנים סופית אבל אפשר להשאיר אותם בפנים, שומר מצוין על טריות.
ייחורים וצמחי אמא - כמו שהסברתי מקודם לקנביס יש שני שלבים, פריחה וגדילה אשר דורשים מחזורי אור שונים, כלומר שגידול בחלל אחד מגביל את האפשרויות, כיוון שחייבים לבחור באחד מן השלבים ובעייתי לגדל במקביל מספר צמחים בשלבים שונים, לכן שיטה מאוד מקובלת לגידול קנביס היא חלוקת איזור הגידול לחדר גידול, וחדר פריחה ושימוש בייחורים וצמחי אמא, ידועה גם כ"קציר מתמשך". מה הם בכלל ייחורים וצמחי אמא? ייחור הוא בעצם ענף שאנחנו חותכים מן הצמח, שותלים ונותנים לו לגדול מחדש, הענף מפתח שורשים ובעצם נהפך לצמח חדש שהוא שיכפול גנטי של צמח האם, הצמח שממנו לקחנו את הייחור, מה שמאוד יעיל בשיטה זו הוא שהצמח החדש יהיה שכפול של צמח האם, כלומר אם הצמח המקורי הוא נקבה, אז גם הייחור יהיה נקבה, בצורה זו אפשר לחסוך את השימוש בזרעים ואת עבודת ניפוי הזכרים, אפשר להיות בטוחים שכל צמח שנשתול יהיה נקבה וגם לשמור על גנים מסוימים לאורך שנים. אז מה שבעצם עושים הוא בחדר הגידול אנחנו שומרים על מחזור אור קבוע של שלב גדילה(18 שעות אור עד 24) ושמים שמה נקבה אשר תיהיה צמח האמא שלנו, היא תמיד תשאר בחדר זה, בשלב גדילה, והיא תיהיה רק לצורך לקיחת ייחורים, כיוון שהיא תשאר בגדילה היא כל פעם תתחדש ותפתח ענפים חדשים, תאורתית אפשרית להחזיק צמח ככה שנים אך ככל שעובר הזמן יכולות להתחיל לצוץ בעיות כמו מחסור בויטמין D. את הייחורים לוקחים עם להב חד מחוטא, בכדי למנוע התפתחות מחלות בחלק הפצוע, בזווית 45 מעלות, מגרדים קלות את החלק התחתון של הענף בכדי לחשוף את הרקמה הפנימית, זה עוזר לשורשים לצאת, טובלים את החלק החשוף בהורמון השרשה או רוק ושמים באדמה לא מדושנת או בקוביות השרשה(rockwool). כיוון שלייחורים בהתחלה אין שורשים הם סופגים את כל הלחות שהם צריכים דרך העלים, כלומר הסביבה חייבת להיות לחה, זה מאוד חשוב וסביבה יבשה תוריד דרסטית את אחוזי ההצלחה, הדרך הכי טובה להשיג לחות גבוהה היא כיפת לחות, שזה פחות או יותר חממה קטנה, קופסא שקופה שמונעת מן הלחות לצאת, אפשר גם להשפריץ מים על הייחורים בשביל להרים את הלחות, אפשר לקחת ייחורים גם מצמחים שנמצאים במצב פריחה, אך ככל שהם ימצאו יותר עמוק בפריחה כך יהיה יותר קשה לגרום לייחורים להשריש. הערה קטנה לגבי רוק, רוב המגדלים משתמשים בהורמוני גדילה למינהם אבל אני לאחרונה שמעתי שרוק עושה עבודה טובה לא פחות ובאמת הייתה לי ולמספר מגדלים אחרים הצלחה טובה עם רק רוק, בחלק מן המקרים התוצאות אפילו היו יותר טובות מאשר עם ההורמונים, עוד דבר שחשוב להזכיר לגבי לקיחת ייחור הוא שמיד אחרי לקיחת הייחור יש לשים אותו בכוס מים או בפה, אם אוויר נכנס לתוך הגבעול זה יכול להרוג את הייחור. הזמן שיקח לייחורים להשריש משתנה לפי תנאי הסביבה והזן אבל אני לרוב רואה שורשים אחרי 7-10 ימים, אחרי שהייחור יצר כדור שורשים יפה וניצל את כל השטח אנחנו מעבירים אותו לעציץ יותר גדול עם אדמה מדושנת קלות ונותנים לו עוד זמן בגדילה(שוב בחירה אישית לפי הגודל הסופי שאנחנו רוצים להשיג). לאחר מכן כל מה שנשאר לנו הוא לשים את הייחורים בחדר הפריחה, שיטה זו נקראת קציר מתמשך כיוון שאנחנו מגדלים במקביל גם צמחים בפריחה וגם צמחים בגדילה, אנחנו נקצור כל תקופת פריחה(בערך חודשיים), אנחנו כביכול חוסכים את התקופה שהיינו צריכים לתת לצמח בשלב גדילה אם יש לנו רק חדר אחד, אפשר אפילו למלאות את חדר הפריחה בשלבים, ואז ליצור מצב שקוצרים פחות כמות, אבל כל תקופה יותר קצרה.
עוד משהו שלפי דעתי חשוב להזכיר כיוון שבגידול פנים אחד הבעיות הגדולות היא מקום, הוא שיטות לניצול מרבי של שטח, אור והגבלה גובה של צמחים. ישנם מספר רב של שיטות ל"אמן" את הצמח, ישנם שיטות "בלחץ גבוהה"(HST) ושיטות "בלחץ נמוך"(LST), שיטות לחץ גבוהה לרוב דורשות גרימת נזק לצמח כמו גזירת קצה הגבעול הראשי, מה שיביא לגדילה מסיבית של שני הגבעולים שממתחת וכך בעצם יהיו שני גבעולים ראשיים במקום אחד, או שבירה חלקית ועיקום של הגבעולים מה ששוב יביא להתפתחות יותר חזקה וכו', אותו עקרון כמו התפתחות שרירים, נזק לא קריטי שמביא להתחזקות בשביל היכולת לעמוד בלחץ עתידי בלי נזק ממשי, השיטות בלחץ נמוך לרוב רק דורשת שינוי כיוון הצמיחה בצורה כזו שתביא לחשיפה מקסימלית של כל הצמח ובעיקר לפרחים לאור לעומת מצב רגיל אשר בו ראש הצמח מקבל הכי הרבה והחלקים הנמוכים בצמח לא מקבלים הרבה, אני באופן אישי משתדל לתת כבוד לצמחים שלי ואני לא אוהב את השיטות האגרסיביות לכן אני רק משנה את כיוון הצמיחה ע"י עיגון הגבעולים עם חבלים לעציצים ומשתמש בשיטה שנקראת scrog-screen of green, בשיטה זו מעמידים רשת מעל העציצים, ובעצם מגדלים את הצמחים במאוזן, יוצרים מסך של עלים ירוקים ומכוונים את הפרחים בצורה כזו שהם יגדלו בחורים של הרשת וכך מקבלים מן יער של פרחים שלכולם יש חשיפה מקסימלית לאור, שיטות אלו לרוב דורשות יותר עבודה, בעיקר בשלושה שבועות הראשונים של הפריחה כאשר הצמחים נמתחים הרבה והפרחים מקבלים את צורתם אך הם מאוד יעילות בהגבלת גודל הצמחים וגם יכולים להוסיף למשקל הסופי של המוצר.
איך להבדיל בין זכר לנקבה, נקבה מימין זכר משמאל.
זרעים שנבטו יראו כך
איך לחתוך ייחור.
ייחור הינה שיטה מתקדמת יותר שבאמצעותה ניתן ליצור מצמח אם צמחים זהים גנטית ע"י השרשת
ענפים. כלומר, באמצעות ניתוק ענף מהאם והשרשתו במצע הגידול או צמר הסלעים ניתן ליצור צמח
חדש (זהה לחלוטין מבחינת גנטיקה ומין) לצמח האם. לשיטה יתרונות רבים, בעיקר עבור מגדלים
המעוניינים בתוצאות אופטימליות, אך היא מומלצת בעיקר למגדלים מנוסים יותר. היתרון הברור ביותר
הוא שהייחור יגדל מהר יותר יחסית לצמח שהונבט באדמה ולרוב יהיה בוגר מינית מייד לאחר
ההשרשה. בנוסף מכיוון שאנו מכירים את צמח האם, ברור לחלוטין איזה ייחור נקבל ואילו תכונות יהיו
יהיו לו.
ציוד דרוש לייחור
חומר ייחור (כגון הורמוריל 3)
כיפה לצבירת לחות (פרופגטור)
סכין חדה - סכין יפנית או סכים מנתחים, סקלפל
קוביות השרשה (רוקוול - מומלץ מאוד) או כוסות חד פעמיות ואדמה אוורירית במיוחד
יש לבחור צמח אם בריא, בן חודש לפחות, ולהשקותו כ-24 שעות לפני המועד בו מעוניינים ליצור את
הייחורים. מומלץ לבחור ענפים בריאים, באורך של 5 ס"מ לפחות. יש לחתוך ענף מצמח האם
באמצעות סכין חדה, בסמוך לגזע הראשי, בחתך אלכסוני (45 °) ולהכניס אותו מיד לכוס מים. כאשר
הייחור בתוך המים יש לחתוך את העלים בחלקו התחתון של הענף ולהשאיר רק סט אחד של עלים (או
שניים) בחלקו העליון. לאחר מכן יש לטבול את הייחור באבקת השרשה ולדאוג לכסות היטב את כל
התחתית של הייחור בחומר ההשרשה (חשוב לא להחזיר את הייחור למים).
יש לשתול את הייחור בקוביית השרשה או במצע הגידול. במידה ויש מרווח בין היחור לדפנות
הקובייה יש למלא את החלל הנוצר באדמה. בשלב ראשון יש להשקות בצורה מתונה (לא להציף !)
ומומלץ להשתמש בשפירצר על מנת לרסס את עלי הייחור.- כעת יש להניח את הייחור בכיפה לצבירת
לחות (פרופגייטור - Propagator). הייחור מוכן בשלב זה להשרשה. בשלב ההשרשה (שנמשך
כשבועיים) על הייחור להימצא בלחות של 80% ומעלה, מכיוון שעדיין אין לו שורשים שיכולים לתמוך בו
ועליו לאסוף את המים הדרושים לו מהסביבה. רצוי להשתמש בשפריצר על מנת להרטיב קלות את
העלים מדי יום. אין צורך להשתמש בנורות בעלות עוצמת תאורה גבוהה, ונורות מסוג
פלורסאנט מספיקות בהחלט לייחור הצעיר, הרגיש בשלב זה של חייו לחום גבוה.
כעבור שבוע או מעט יותר יחלו להופיע שורשים (זהו סימן שהשרשה החלה בהצלחה), וכעבור
שבועיים עד שלושה שבועות, כאשר הייחור בעל מערכת שורשים בוגרת ניתן להוציאו מכיפת הלחות
ולהעבירו לעציץ או מערכת הידרופונית על מנת שיגדל באופן רגיל.
מומלץ להשתמש בצמר סלעים (Rockwool) על מנת לשפר את סיכויי הצלחת הייחור ועל מנת להקל
על ההעברה והטיפול בייחור. הייחור באמצעות צמר סלעים הינו באותה שיטה כמתואר למעלה אך יש
צורך להשרות את צמר הסלעים תחילה במים (רצוי מים בעלי pH בגובה 6.0-6.5) במשך 12-24
שעות. לאחר מכן יש לאפשר לצמר הסלעים להתייבש במשך מספר שעות, כך שישאר לח באופן
אחיד אבל לא רטוב. בשלב זה ניתן כבר להכניס לתוך הצמר את הייחורים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה