הבלוג שלי נועד לעזור לכל מי שאוהב לעשן מריחואנה. בבלוג אני מפרסם מדריכים וסרטונים בנושא גידול ועישון מריחואנה. תוכלו לבקר אותי גם באתר WWW.MY WEEDSEED.COM
יום שישי, 28 בינואר 2011
מדריך איך לגדל מריחואנה
המדריך לגידול ביתי
מבוא
אדמה
עציץ
דישון
תאורה
ספקטרום (רוחב צבעים)
טמפרטורה ולחות
אוורור
לחות בחדר הגידול
השקיה
טפילים
גיזום
קצירה
מבוא
גידול מריחואנה בבית נעשה פופולרי מיום ליום. הסיבות הן מגוונות.
הרבה מהאנשים שמידי פעם מדליקים ג’וינט מתקשים לפעמים לאתר מקור לקנייה או שהמחירים הם גבוהים מדי. יש, כמובן, את האספקט הלא חוקי של קנייה ומכירה; גידול מריחואנה הוא לא חוקי בדיוק כמו לקנות, למכור או לעשן, אבל גידול זה דבר שאתה יכול לעשות בפרטיות בביתך ללא שום קשר לסוחרים או לאנשים שאתה לא בוטח בהם. הסיבה הטובה ביותר לגידול עצמי היא ההנאה שתקבל מלראות את הגרעינים הקטנים ששתלת הופכים להיות לצמח האהוב והמשכר מכל הצמחייה בבית.
הרבה מהאנשים שמידי פעם מדליקים ג’וינט מתקשים לפעמים לאתר מקור לקנייה או שהמחירים הם גבוהים מדי. יש, כמובן, את האספקט הלא חוקי של קנייה ומכירה; גידול מריחואנה הוא לא חוקי בדיוק כמו לקנות, למכור או לעשן, אבל גידול זה דבר שאתה יכול לעשות בפרטיות בביתך ללא שום קשר לסוחרים או לאנשים שאתה לא בוטח בהם. הסיבה הטובה ביותר לגידול עצמי היא ההנאה שתקבל מלראות את הגרעינים הקטנים ששתלת הופכים להיות לצמח האהוב והמשכר מכל הצמחייה בבית.
כל אחד יכול לעשות זאת
אפילו אם לא היה לך שום ניסיון קודם בגידול צמחים בבית, אתה יכול לקבל יבול טוב של מריפואנה אם תמלא את ההוראות הפשוטות שבמדריך. אם הייתה לך בעיה בעבר בגידול מריחואנה, רוב הסיכויים שתמצא את הפתרון במדריך זה.גידול מריחואנה כולל את השלבים הבסיסיים הבאים:
- להשיג את הזרעים. אם עוד אין לך זרעים, אתה יכול לבקש מחבר שישמור לך זרעים מגראס טוב שהוא נתקל בו. אתה תמצא שלהרבה אנשים יש אוסף כלשהו של זרעים והם יהיו מוכנים לתת לך תמורת טעימה מהמוצר הסופי.
- הנבט את הזרעים. אתה יכול פשוט לשתול את הזרעים באדמה לחה,אבל הנבטה של הזרעים קודם לכן נותנת לך את הביטחון שיתפתח צמח.בכדילהנביט זרעים, תניח כמה מהם בתוך חבילה של בערך 6 מגבות נייר רטובות, או בתוך הנקבוביות של ספוג רטוב. השאר את מגבות הנייר או הספוג לחים אבל לא מוצפים מים. יש זרעים שינבטו תוך 24 שעות ויש כאלו שייקח להם ימים אחדים או אפילו שבוע.
- שתול את הנבטים. כשהזרעים נפתחים ומתחילים לנבוט, הנח אותם על אדמה לחה ופזר קצת אדמה מעליהם.
- השג תאורה. תאורת פלורסנט היא טובה. תלה את המנורה כ-10 סנטימטר מעל האדמה ואחרי שהצמחים מבצבצים מעל האדמה,שמור על מרחק קבוע של 10 סנטימטרים בין הצמח למנורה. זה פשוט כמו שזה נראה. אם תמלא את 4 ההוראות הבסיסיות האלו אתה תגדל צמח מריחואנה. בכדי להבטיח איכות גבוהה ויבול טוב בזמן הקצר ביותר, לעומת זאת, עליך לדאוג לעוד כמה דברים.
אדמה
הדבר העיקרי שעליך לדאוג, אחרי בחירת זרעים מובחרים, זו האדמה. השתמש באדמה הטובה ביותר שאתה יכול להשיג. לחסוך בנושא האדמה לא משתלם בטווח הארוך. אם אתה תשתמש באדמה לא מחוטאת ולא סטרילית אתה תמצא כמעט תמיד טפילים וכנימות בתוכה, בדרך כלל אחרי שזה כבר מאוחר מדי בכדי להעביר את הצמח לעציץ אחר. אתה יכול למצוא אדמה טובה בכל משתלה.
לאדמה טובה צריכים להיות המאפיינים הבאים:
- היא צריכה לנקז את המים בצורה טובה.זאת אומרת שהאדמה צריכה להיות עם קצת חול, חתיכות קטנות של ספוג וקצת אבנים.
- דרגת החומציות (PH) צריכה להיות בין 6.5 ל- 7.5 מאחר שהמריחואנה לא גודלת טוב באדמה חומצית מדי. אדמה בעלת חומציות גבוהה מעודדת את הצמח שיהיה בעיקר זכר, פעולה שאנחנו רוצים למנוע.
- האדמה צריכה להיות גם בעלת רקבוביות לשם שמירת הלחות והתזונה.
עציץ
אחרי שהכנת את האדמה, אתה צריך למצוא עציץ להכניס אותה לשם. העציץ צריך להיות מחוטא, בייחוד אם הוא היה שייך לצמח אחר. לגודל העציץ יש חשיבות רבה למהירות הגדילה ולגודל הכללי של הצמח. עליך לתכנן גודל מתאים כך שלא תעביר את הצמח מעציץ לעציץ יותר מפעם אחת, מאחר שהתהליך יכול לגרום לכך שהצמח יכנס לשוק ויתחיל תהליך שיקום שבו יצמח לאט או לא יצמח כלל לתקופה קצרה. העציץ הראשון צריך להיות לא יותר גדול מ-15 סנטימטר רבוע. להעברת הצמח לעציץ גדול יותר, פשוט תכין בעציץ הגדול גומה במרכז בגודל של העציץ הקטן שהצמח נמצא בו. הפוך את העציץ עם הצמח ותן מכות קלות מלמעלה. האדמה והשורשים צריכים לצאת מהעציץ בצורה חלקה ולשמור על מבנה העציץ הקטן ללא כל הפרעה לשורשים. העציץ הגדול צריך להיות לפחות 13 ליטר. מריחואנה לא אוהבת כשהשורשים מסתבכים או נדחקים מחוסר מקום, כך שצריך לדאוג שהעציץ הגדול יהיה עמוק מספיק בשביל שורשי הצמח. זה מאוד קשה להעביר מחדש צמח מריחואנה של מטר וחצי אז תכנן מראש, זה הולך לגדול. הצמחים הקטנים צריכים להיות מוכנים לעבור לביתם הקבוע לאחר כשבועיים.השגח טוב על הצמחים במשך השבוע אחרי שהעברת והמנע בכל מחיר מקשר בשורשים מאחר שהצמח לא מתפתח טוב כשזה קורה.
דשן
צמח מריחואנה אוהב הרבה אוכל, אך אתה יכול לגרום לנזק אם אתה מגזים. יש סוגי דשנים שיכולים לשרוף את הצמח ולגרום לנזק לשורשים אם משתמשים בהם בריכוז גבוה. ברוב האדמות הקנויות מעורבב כבר דשן שמספיק לשלושה שבועות כך שאתה לא צריך לדאוג לאוכל במשך שלושת השבועות הראשונים. הדבר החשוב ביותר לזכור זה שאת ריכוז הדישון לצמח מעלים בהדרגה. להתחיל למהול את הדשן במנות קטנות ולהעלות את המנה בהדרגה. הוספת דשן לאדמה מעלה כמעט תמיד את רמת החומציות.
ככל שעובר הזמן, רמת המלחים, שמייצר הדישון, באדמה גורמת לחומציות גבוהה ולבסוף ריכוז המלחים באדמה יעכבו את הצמח ויגרמו לעלים להזהיב. כמו כן, ככל שהצמח מתבגר השורשים נעשים פחות יעילים בהעברת המזון לעלים. בכדי להימנע מהצטברות של המלחים האלו באדמה ובכדי להבטיח שהצמח מקבל את כל המזון שהוא צריך אפשר להתחיל לדשן את העלים מגיל חודש וחצי. פזר את הדשן במים חמים ורסס את התערובת ישירות על העלים. העלים סופגים את הדשן לתוך עורקיהם. אם אתה רוצה להמשיך לדשן את האדמה וגם ישירות את העלים, וודא שאתה לא מדשן יותר מדי.
תזכור להעלות בהדרגה את כמות המזון שהצמח מקבל. נראה שצמח המריחואנה יכול לקבל כמות דישון ככל שתרצה אך במידה שעשית זאת בהדרגה.במהלך שלושת החודשים הראשונים, דשן את הצמח כל כמה ימים. כשקצב גדילת העלים מאטה בזמן הכנת הצמח לפריחה ולייצור של זרעים, קצב הדישון צריך להאט גם כן. לעולם אל תדשן צמח לפני הקציר מאחר שהדישון יעודד ייצור עלים ויאט את ייצור השרף(THC).
תאורה
בלי אור, הצמח לא יכול לגדול.בארצות שבהן למריחואנה יש גדילה טובה, השמש היא מקור האור. כמות האור ומשך עונת הגידול הארוכה בארצות אלו גורמים לצמח המריחואנה להיות כמעט בגודל של עצים. לעומת זאת, ברוב המקומות בצפון אמריקה השמש בדרך כלל לא אינטנסיבית מספיק בשביל לקבל את הגודל והאיכות שמקבלים בקלות בדרום אמריקה ובארצות טרופיות אחרות. התשובה לבעיית השמש,במיוחד בחודשי החורף, עונות גידול קצרות, ובעיות אחרות הוא גידול בבית תחת תנאים דומים. חוק הזהב הוא שככל שיהיה יותר אור, יהיה יותר טוב לצמח. בניסוי אחד שנערך, 8 מנורות מסוג VHO Very High Output בגודל של פחות ממטר נוסו על 8 עציצים. הצמחים גדלו בקצב מדהים. את המנורות היו צריכים להעלות כל יום. יש הרבה סוגים של מנורות לכל אחת השפעה שונה על הצמח. נורת הליבון הרגילה מוציאה כמה סוגי תדרים שהצמח משתמש בהם, אך מנורה זו גם מוציאה אחוזים גדולים של סוג מסוים של אור אדום ואינפרא אדום שגורמת לצמח להתרכז בצמיחת הגבעול. זה גורם לכך שהצמח נמתח לכיוון המנורה עד שהוא נעשה כל כך גבוה ודק שהוא לא מחזיק את עצמו ונופל.יש כמה סוגים של מנורות ליבון. אחת מהן היא מנורת להט המיועדת לצמחיה אשר מוציאה כמויות גבוהות יותר של אור אדום וכחול ממנורת הליבון הרגילה. זה שיפור, אך יש בו חסרונות. המנורה חמה, לדוגמה, ולא יכולה להיות קרובה לצמח. כתוצאה מכך, הצמח מושך את עצמו שוב פעם לכיוון האור עד שהוא נעשה ארוך מדי ואז הוא נופל. תדר האור האדום של המנורה מעודד צמיחה של הגבעול, דבר שאינו רצוי לגידול מריחואנה.הרעיון הוא לעודד צמיחה של העלים והפרחים מסיבות מובנות. צמחייה. בניסוי שערכנו איתן, פלורסנט הן הוכיחו את עצמן כיעילות ביותר.הן באות בגדלים שונים (30 ס”מ – 2.5 מטר) כך שאתה יכול להתאים לעצמך בדיוק לפי גודל העציץ או החדר. ישנם שני סוגים של VHO: הסטנדרטי והספקטרום הרחב(wide spectrum). הן יכולות לפעול ביחד על הצמח,אך מנורת הספקטרום הרחב לא מספיקה לבדה. מנורת הספקטרום הרחב תוכננה בכדי לבוא בתור תוספת למקור האור והיא זולה יותר ממנורת VHO סטנדרטית. מנורת הספקטרום הרחב פולטת את אותם תדרי אור כמו הסטנדרטית אך הVHO הסטנדרטית פולטת ריכוז גבוה יותר של אדום וכחול שזה מה שהצמח זקוק לו בכדי שיגדל. אם אתה מתכנן לגדל כמויות גדולות,אתה אולי תהייה מעוניין לדעת שמנורות הפלורסנט הפשוטות (cool white) עובדות טוב בשיתוף עם הVHO. הן מוציאות תדר אור כחול אשר גורם לצמיחה טובה של העלים.
מנורות הספקטרום הרחב וסהטנדרטיות באות בשלושה סוגים: regular output, high output(HO) ,very high output(VHO). אתה יכול לגדל יבול טוב גם במנורה הרגילה ולהיות מרוצה מהתוצאות. ההבדל כאשר משתמשים במנורות HO או VHO הוא הזמן שלוקח לגדל עד היבול. תחת מנורת VHO, הצמח גודל בקצב של פי שלוש פעמים מקצב של מנורה רגילה. ידוע על אנשים שגידלו צמח בגודל של 1.2 מטר בזמן של חודשיים בעזרת מנורה כזאת. תחת מנורת VHO, יש סיכוי שתצטרך להרים את המנורה בכל יום שזה אומר גדילה של לפחות 10 סנטימטר ביום. החיסרון היחיד של מנורה זו היא מחירה הגבוה של המנורה ושל הציוד שלה. אם אתה שואל לדעתי אז היא בהחלט שווה את זה.
אחרי שמצאת מנורה, אתה בטח סקרן לדעת מה כמות האור שיש לתת לצמח בכל יום. התבגרות הצמח תלויה בכמות האור שהוא מקבל בכל יום. ככל שזמן החושך גדול יותר, הצמח יתחיל לפרוח מהר יותר. באופן כללי, ככל שיש פחות זמן חושך במשך ששת החודשים הראשונים, כך תקבל תוצר טוב יותר. ככל שהצמח מבוגר יותר לפני שהוא מתחיל לפרוח, כך האיכות של הגראס תהיה טובה יותר. הרעיון הוא לתת לצמח לגדול ככל שאפשר לפני שמתחילים את שלב הפריחה כך שהאיכות שלו תהייה הכי גבוהה בזמן הקציר. דרך אחת להבטיח שהצמח לא יתחיל לפרוח לפני שאתה מוכן היא להשאיר את האור דולק כל הזמן. יש מקרים שהצמח בכל זאת יפרח, אך מקרה כזה הוא יוצא דופן. אם הצמחים שלך מקבלים 12 שעות אור ביום הם קרוב לוודאי יפרחו אחרי בין חודשיים לחודשיים וחצי. אם הם מקבלים אור 16 שעות ביום הם יפרחו קרוב לוודאי אחרי בין 3.5 ל-4 חודשים. עם 18 שעות אור ביום הם יפרחו אחרי 4.5 –5 חודשים. הכי בטוח זה לתת לטיימר לכבות ולהדליק את האור כך שהצמחים יקבלו את אותן שעות אור בדיוק.
אחרי שמצאת מנורה, אתה בטח סקרן לדעת מה כמות האור שיש לתת לצמח בכל יום. התבגרות הצמח תלויה בכמות האור שהוא מקבל בכל יום. ככל שזמן החושך גדול יותר, הצמח יתחיל לפרוח מהר יותר. באופן כללי, ככל שיש פחות זמן חושך במשך ששת החודשים הראשונים, כך תקבל תוצר טוב יותר. ככל שהצמח מבוגר יותר לפני שהוא מתחיל לפרוח, כך האיכות של הגראס תהיה טובה יותר. הרעיון הוא לתת לצמח לגדול ככל שאפשר לפני שמתחילים את שלב הפריחה כך שהאיכות שלו תהייה הכי גבוהה בזמן הקציר. דרך אחת להבטיח שהצמח לא יתחיל לפרוח לפני שאתה מוכן היא להשאיר את האור דולק כל הזמן. יש מקרים שהצמח בכל זאת יפרח, אך מקרה כזה הוא יוצא דופן. אם הצמחים שלך מקבלים 12 שעות אור ביום הם קרוב לוודאי יפרחו אחרי בין חודשיים לחודשיים וחצי. אם הם מקבלים אור 16 שעות ביום הם יפרחו קרוב לוודאי אחרי בין 3.5 ל-4 חודשים. עם 18 שעות אור ביום הם יפרחו אחרי 4.5 –5 חודשים. הכי בטוח זה לתת לטיימר לכבות ולהדליק את האור כך שהצמחים יקבלו את אותן שעות אור בדיוק.
טמפרטורה ולחות
הטמפרטורה האידיאלית לזמן האור היא 20-26 מעלות ולזמן הלילה 12-18 מעלות. חדר הגידול צריך להיות יבש יחסית. המטרה שלך היא לגרום לצמח לכסות את העלים במין שרף ובכדי לעשות זאת,עליך “לשכנע” אותו שהוא צריך את הכסוי בכדי להגן על עצמו מהתייבשות.בחדר מאוד לח, הצמח מפתח עלים רחבים ולא מוציא כמות גדולה של השרף. עליך לשים לב לא להעלות את הטמפרטורה יותר מדי בחדר יבש, מאחר שהצמח לא מכניס מים מהר מספיק דרך השורשים והעלים יתחילו להזהיב.
אוורור
אוורור טוב של חדר הגידול שלך הוא גם כן חשוב. ככל שיש יותר צמחים בחדר אחד, כך אוורור החדר נעשה חשוב יותר. צמחים נושמים דרך העלים. הם גם נפטרים מרעלים דרך העלים. אם אין אוורור טוב בחדר, נקבוביות העלים יסתמו והעלים ימותו. אם יש תנועה חופשית של אוויר, הרעלים יכולים להתנדף מהעלים והצמח יכול לנשום ולהישאר בריא.
בארון קטן כשיש מספר קטן של צמחים אתה גורם לאוורור מספיק על ידי פתיחה של דלת הארון מדי פעם בכדי לראות את הצמחים. למרות שאפשר לגדל צמח שנראה טוב בחדר ללא אוורור, הם יהיו יותר גדולים ובריאים בחדר שנכנס אליו אוויר טרי. אם אתה נמצא הרבה זמן בחדר הגידול,הצמחים שלך יגדלו טוב יותר מאחר שהם ישתמשו בדו תחמוצת הפחמן שאתה פולט לידם.לפעמים זה קשה לקבל אוויר טרי מבחוץ בחדר גדילה מפני שהחדר בדרך כלל מוסתר או לא ליד חלון. במקרה כזה, מאוורר יגרום לתנועה של אוויר. זה גם יגרום לצמח לפתח גבעול חזק ויציב יותר. בדרך כלל בגידול ביתי, הגבעול של הצמח לא חזק בגלל שהוא לא נאלץ להתמודד עם אלמנטים כמו גשם ורוח. באופן עקרוני, מצב כזה יכול להוות יתרון מפני שהצמח מרכז את כל האנרגיה שלו בייצור עלים ושרף במקום להתרכז בגבעול.
לחות בחדר הגידול
קנביס שגדל באקלים חם ויבש, מייצר עלים דקים יותר מאשר קנביס שגדל באקלים לח. הסיבה לכך היא שבאקלים יבש הצמח יכול להתנקות ביתר קלות מפני שהרטיבות מתנדפת מהר. באקלים לח, הרטיבות לא מתנדפת מהר כל כך. כתוצאה מכך, העלים צריכים להיות רחבים עם יותר שטח בכדי שהצמח יוכל להיפטר מהפסולות שלו. מאחר שהעלים הרחבים מייצרים פחות שרף לעלה בודד מאשר עלים צרים תהייה כמות גדולה יותר של שרף בקילו עלים צרים מאשר בקילו עלים רחבים. בצמח עם עלים רחבים תהייה מסה גדולה יותר של עלים מאשר בצמח עם עלים צרים, אך רוב האנשים מגדלים בשביל האיכות מאשר בשביל הכמות.
השקיה
רובינו מקבלים את המים מהעירייה וכל עיר מכניסה כימיקלים למים בכמות שונה. למים תמיד מוסיפים כלור בכמויות שונות. בני האדם עם השנים למדו לחיות עם הכלור במים או להיפטר מהכלור, אך לצמח המריחואנה שלך אין זמן להסתגל לזה אז תדאג לכך שהוא לא יצטרך. כלור יתנדף מהמים כשנותנים למים להיות בתוך קערה במשך 24 שעות. לתת למים לעמוד בחוץ ליום או יומיים ישיג לך עוד מטרה: המים יקבלו את הטמפרטורה של החדר ואתה תמנע את השוק שהצמח מקבל כשאתה משקה אותו במים קרים יותר. תמיד תשקה את הצמח במים בטמפרטורה של החדר. אם במים שלך יש כמות גדולה מאוד של כלור, אתה יכול להיפטר ממנו בעזרת טיפות אנטי כלור שאפשר להשיג בחנות לדגים. הדבר החשוב ביותר בהשקיה הוא לעשות זאת ביסודיות. אתה יכול להשקות צמח ב-10 ליטר של מים. הרעיון הוא לגרום לאדמה להיות לחה עד לתחתית העציץ. אם אתה משקה בכמות קטנה של מים, גם אם אתה עושה זאת לעיתים קרובות, המים יחדרו כמה סנטימטרים ספורים לתוך האדמה וכל השורשים מתחת לאדמה הלחה יפנו למעלה לכיוון המים. הדבר השני שחשוב בהשקיה הוא לדאוג שלעציץ יש ניקוז טוב. צריך להיות חור או כמה חורים קטנים בתחתית העציץ כך שעודף המים ינזל משם החוצה. אם לעציץ אין ניקוז,עודף המים ישאר בתוך העציץ ויגרום לשורשים של הצמח להרקיב או שפשוט יהפכו את האדמה לחומצית ומלאה בטחב או עובש. האדמה, כמו שציינו, צריכה לתת למים לזרום דרכה בחופשיות ולא להפוך לקשה או לדחוסה. אם האדמה היא קנויה, אז לא צריכה להיות לך בעיה כזאת.כדי לדעת מתי להשקות, נגע באדמה. אם האדמה לחה, אז אתה יכול לחכות עוד יום ימיים. האדמה העליונה בעציץ תמיד יבשה יותר מהאדמה בתחתית. אתה יכול להטביע את הצמח שלך באותה קלות שאתה יכול ליבש אותו וקרוב לוודאי שהצמח ישרוד תקופה של יובש מאשר עודף השקיה.השקה את הצמח טוב בזמן ההשקיה ואל תשקה אותו כלל כשאין צורך.
טפילים
אם אתה יכול להימנע מחרקים עוד בתחילת הדרך אז יהיה לך הרבה יותר קל. ברגע שהחרקים מתקיפים את הצמח שלך קרוב לוודאי שתלחם בהם כל זמן שהצמח חי. בכדי להימנע מחרקים השתמש באדמה ועציצים סטריליים ואל תכניס צמחים מבחוץ לחדר הגידול. אם יש לך חיות מחמד, דאג להרחיק אותן מחדר הגידול, מאחר שהן יכולות להעביר מזיקים דרך הפרווה. בחן את הצמח באופן קבוע לסימנים של חרקים, נקודות, חורים בעלים, השחמה בקצה של העלים, ענפים נפולים. אם למרות כל הזהירות בכל זאת יש חרקים על הצמח, תצטרך לרסס בחומר ריסוס מתאים. סוג מסוים של חרקים (spider mites) גורמים נזק רב לצמח המריחואנה. סיבה אחת לכך היא שהם מיקרוסקופיים וכמעט אי אפשר להבחין בהם בעין בלתי מזוינת. חרקים אלו משאירים חומר דמוי קורי עכביש דבוק על העלים. הם גם גורמים לנקודות קטנות על העלה. סביר להניח שהדבר הראשון שתראה הוא שהצמח שלך חולה וכאילו מדוכא. חרקים אלו מוצצים סוג של חומר מהעלים וכתוצאה מכך העלים מאבדים מצבעם ומהברק שלהם. לפעמים זה נראה כאילו יש על העלים סוג של פטרייה. הביצים נראות כמו נקודות שחורות קטנות מאוד. הכי טוב שתבדוק את הצמח בעזרת זכוכית מגדלת בכדי לבדוק יצורים זעירים. בדוק את העלים גם מהצד התחתון. ככל שתתחיל להילחם בחרקים יותר מוקדם, כך יהיה לך יותר קל להיפטר מהם.
גיזום
גיזום לא תמיד נחוץ. הסיבה לכך שגוזמים היא בכדי לעודד גדילה ובכדי לתת לאור להגיע לעלים הצעירים. בגיל שלושה שבועות לצמח צריך להיות לפחות שני סטים של ענפים או קבוצה של 4 עלים וראש. בכדי לגזום את הצמח, פשוט חתוך את הראש באזור שבו שני הענפים נמצאים אחד מול השני. השתמש במספריים חדות וחתוך ישר. אם אתה רוצה, אתה יכול להכניס את ראש הצמח למים ואחרי שמופיעים שורשים, שתול את ראש הצמח באדמה לחה וכתוצאה מכך יגדל לך עוד צמח. אם אתה מתכוון לשתול את הראש עליך לחתוך את הקצה שוב פעם, והפעם באלכסון בכדי לחשוף כמה שיותר שטח למים או לתמיסה המשרישה. היתרון בגיזום הצמח הוא שהצמח מייצר יותר צמרות. בצמרות יש את השרף, וזה כל הרעיון. בכל פעם שאתה חותך את הקצה, הצמח מצמיח שני צמרות חדשות מהבסיס של הענף שנחתך. גיזום גם מעודד את הענפים התחתונים לגדול מהר יותר מהגדילה הנורמלית שלהם ללא חיתוך הצמרת.
קצירה
ובכן, עכשיו אחרי שגידלת את המריחואנה, אתה רוצה לטפל בו שיהיה לו טעם טוב ושירד טוב בגרון. אתה יכול להימנע מהטעם שיש לפעמים ל”גידול הביתי”.אנחנו מכירים כמה סוגי טיפול במריחואנה שיהיה לו טעם חלק ורך ולא משהו שיחנוק אותך.
קודם כל, משוך את הצמח החוצה ביחד עם השורשים ותלה אותו הפוך למשך 24 שעות. אחר כך הכנס את הצמח לתוך עיתון או שקית נייר כשהיא פתוחה למשך 3 או 4 ימים עד שהעלים מתחילים להיות יבשים למגע. הורד את העלים מהגבעול והכנס לתוך צנצנת עם מכסה. אל תידחס את העלים לצנצנת, כדי שהאויר יגיע לכל העלים. הסכנה שיש בטיפול הצמח היא עובש. אם העלים לחים מדי בזמן שאתה מכניס אותם לצנצנת, הם יקבלו עובש וזה יהרוס את המריחואנה. עליך לבדוק את הצנצנת כל יום ולהריח. אם יש ריח מר או חריף, הוצא את העשב ופזר אותו על עיתון כך שהוא יתייבש מהר יותר. שיטה אחרת היא לתלות את הצמח הפוך. לקחת שק עשוי מאריג גס ולח ולעטוף אתו את הצמח. שמור שהשק יהיה לח והשאר את זה כך בשמש לפחות לשבוע. אחר כך הכנס את הצמח לשקית נייר לעוד כמה ימים עד שהעשב יבש מספיק כדי לעשן. כמו הרבה דברים טובים, מריחואנה משתבחת עם הגיל.
לעוד דברים מגניבים כנסו לאתר:
מדריך לגידול מריחואנה
במקור הקנביס בא מאיזור אסיה, מחזור חייו מתחיל מנביטה וגדילה בחודשי האביב והקיץ המוקדמים וממשיך לפריחה מאמצע הקיץ ועד הסתיו, התקופות משתנות קצת לפני הזנים אבל לרוב העונה היא אפריל/מאי-ספטמבר/אוקטובר.
המחזור של שעות אור-חושך קובע את השלב שבו נמצא הצמח, כאשר יש הרבה שעות אור ביום הצמח יהיה בשלב צמיחה והשרשה, כאשר הימים מתקצרים והמחזור נהיה 12 שעות אור 12 שעות חושך הצמח נכנס למצב פריחה, לעומת זאת ישנם זנים של קנביס אשר נכנסים למצב פריחה אחרי תקופה מסוימת של זמן ללא קשר למחזוריות האור, זנים אלה נקראים autoflowering אך הם פחות נפוצים. קנביס הוא צמח בעל רביה דו-מינית, כלומר ישנם צמחים שהם נקבות וצמחים שהם זכרים וצריך האבקה של הנקבות ע"י הזכרים בשביל ליצור זרעים, הזכרים מכילים כמות נמוכה של חומרים פעילים ולכן משתמשים לרוב בפרחים של הנקבה אשר מכילים ריכוז הרבה יותר גבוהה של חומרים פעילים, במקרה שהנקבה לא מופרה ע"י זכר, הפרחים ימשיכו לגדול והצמח יגדיל את ייצור החומרים הפעילים, ובמקום השקעת אנרגיה בייצור זרעים הצמח משקיע את כל מאמצו בייצור עוד פרחים ועוד חומרים פעילים, פרח מסוג זה מוכר גם כסנסימילה (Sensimilla, ספרדית לחסר זרעים) ונחשב לאיכות גבוהה בהרבה מפרח עם זרעים.
גידול קנביס אינה מטלה קשה, הוא צמח מאוד חזק ועמיד, סוג של "עשב-שוטה" בארצות מקורו והוא הצמחיה השולטת בהרבה איזורים, אך בכל זאת בשביל לגדול ולגדל פרחים באיכות גבוהה ישנם מספר דברים שהצמח דורש:
הנבטת זרעים - בשביל נביטה אידאלית הזרעים צריכים הרבה לחות וטמפרטורה חמימה, שתי שיטות טובות להנבטה של זרעים הן לקחת נייר טואלט, להרטיב טוב, לשים את הזרעים באמצע, לסגור ולכסות אותם עם הנייר, לאחר מכן להכניס לשקית ניילון ולחכות, חשוב לוודאות שהנייר לא מתייבש, אם הזרעים יתייבשו תוך כדי תהליך הנביטה סביר להניח שהם ימותו, לאחר מספר ימים יצא שורש לבן מהזרעים ואז הם מוכנים לשתילה, ושיטה אחרת היא לשים את הזרעים בכוס מים בארון או מקום חשוך ולחכות עד אשר יצאו שורשים, אפשר גם לשים את הזרעים ישירות באדמה רטובה, עובד גם מצוין אבל עם השיטות האחרות אפשר לדעת יותר מה הולך ואם ישנם זרעים מסוימים שהם לא טובים. לאחר נביטת הזרע והשתילה עדיין יכול לקחת לצמח עוד שבוע-שבועיים לצאת, סבלנות, הצמח קודם צריך לפתח קצת מערכת שורשים לפני שהוא יוצא. חשוב להבין שגם איכות הזרעים חשובה, זרע לא בשל(ירוקלבן) כנראה לא ינבט, וגם אם כן יש סיכוי שיצא ממנו צמח חלש שלא בטוח ישרוד, זרעים טובים ובשלים יהיו כהים(חוםשחור) הרבה פעמים מנומרים ועם קליפה קשה, ככל שהזרע יותר גדול ובשל כך עולה הסבירות שיצא ממנו צמח יותר חזק ובריא
אור - אור הינו אחד הגורמים הכי קריטים לצמח ולכמות האור יש השפעה ישירה על גודל הצמח וכמות הפרחים שהוא יפיק ולכן יש לבחור את חוזק המנורה לפי הצרכים האישיים, לשימוש אישי מספר צמחים תחת 250-400וואט יהיה מספיק ביותר, לשלב הצמיחה לרוב מומלץ להשתמש במנורה שמפיקה גוון אור כחול-קר כיוון שזה מעודד את תהליך הצמיחה והשרשה, פלורהסנט או מטאל הליד לרוב יהיו טובים לשלב זה, לשלב הפריחה מומלץ ללכת עם נורת לחץ גבוהה(HPS) אשר מפיקה גוון אור אדום-חם אשר מעודד פריחה. מחזוריות האור בשלב הצמיחה יכול לנוע בין 18-6 ועד 24 שעות אור, כמות הזמן שהצמח צריך להיות בשלב צמיחה תלוי בגודל הסופי שאנחנו רוצים להשיג, יותר זמן בשלב צמיחה יביא לצמח יותר גדול אשר יפיק כמויות יותר גדולות, תקופה של שלושה שבועות-חודש בצמיחה תביא לרוב לצמחים מכובדים, יש לזכור שב3-4 שבועות הראשונים לפריחה הצמח "נמתח" הרבה ויכול להכפיל את עצמו ואף יותר אז יש לתכנן מראש ולא להגיע למצב של חוסר מקום. בשלב הפריחה המחזור צריך להיות 12-12, בשלב הפריחה חשוב ביותר לשמור על המחזור ולא לאפשר כניסת אור בשעות החושך כיוון שזה מלחיץ את הצמחים ויכול לגרום למצב שבו נקבות מפתחות אבקנים ומפרות את עצמם, ידוע כ-hermaphrodite או hermi, מצב זה לא מומלץ גם מן הסיבות שנאמרו לגבי פרחים עם זרעים וגם בגלל שהזרעים מן פרח כזה יהיו עם נטיה חזקה לחזור על התופעה הזאת ולכן אין להם שימוש רב כלומר הפסד כפול, גם פחות פרח וגם זרעים לא שימושיים, רוב הזנים המסחריים היום יסיימו את תהליך הפריחה אחרי 8-9 שבועות, אך ישנם זנים(בעיקר סאטיבות) אשר פורחים אפילו עד 14 שבועות.
אדמה ודשנים - קנביס אוהב אדמות מאווררות עם ניקוז טוב, מומלץ להשתמש באדמה אורגנית טובה עם תוספת של זבל והומוס(זבל תולעים אדומות), אך חשוב לזכור ששתילים רגישים לכמויות גדולות של דשנים, גם אורגנים, ולכן כאשר זורעים יש לשתול באדמה קלה שאינה מדושנת הרבה, ולפני העברה לשלב הפריחה ניתן להעביר לאדמה מדושנת היטב או להשתמש בתוספת בדשנים נוזליים, ישנה כמות מסוימת של דשנים שהצמח צריך בשביל גדילה אופטימלית וכל דבר מעבר יזיק לצמח, לכן כאשר מדשנים פחות זה תמיד יותר, תמיד עדיף להתחיל עם מינונים נמוכים, לראות איך הצמח מגיב ולפעול בהתאם, אם זה לא מספיק תמיד אפשר להוסיף, אבל אם הצמח קיבל עודף יותר קשה לתקן, אני באופן אישי מאוד אוהב את המוצרים של חברת ביוביז ההולנדית, גם את הדשנים וגם את האדמות שלהם, עד עכשיו היה לי רק ניסיון חיובי איתם.
איוורור - כאשר מגדלים בחלל סגור איוורור הוא דבר חשוב מאוד, הצמח גם נושם וגם הוא צריך אוויר נקי, לכן יש לדאוג למדחס אשר ישאב אוויר מן החלל החוצה, הגודל של המדחס שצריך תלוי בגודל החלל שמגדלים בו ובגודל המנורה שמפעילים, ככל שהחלל יותר גדול והמנורה יותר חזקה יותר חום יווצר ולכן יש לדאוג לאיוורור יותר חזק, טמפרטורה של בסביבות 20-25 מעלות נחשבת לאידאלית, צמחים יפים יגדלו גם בטמפרטורות יותר חמות, אבל עודף חום יכול להביא להרבה בעיות, בייחוד כאשר הצמח נתון לעוד לחצים. בשביל אוויר נכנס זה תלוי בגודל החדר, עם חדרים קטנים לרוב תספיק כניסה פסיבית אך בהרבה מן המקרים יש לדאוג גם למדחס קטן אשר יכניס אוויר לחדר, חשוב ביותר גם לשים מאוורר רגיל בחדר, תנועת האוויר מונעת מעובש ופטריות למינהם להתפס על הצמחים, מחזקת את המבנה של הגבעולים ועוזרת לשמור על הטמפרטורה סביב הצמחים יותר נמוכה.
מים - גם פה יש מספר אופציות יחסית רב, אפשר להשתמש במי ברז, מים מינרלים, מים מזוקקים, מים מפולטרים וכו' לכל אחד יתרונות וחסרונות משלו, אך מי ברז לרוב יעשו עבודה יפה וזו הדרך הכי פשוטה רק חשוב לוודאות שרמת החומציות של המים בסדר, קנביס אוהב רמת חומציות בין 6-7, כאשר רמת החומציות גבוהה או נמוכה מידי הצמח מאבד את היכולת שלו לספוג חומרים מזינים מן האדמה ביעילות מה שמביא להצטברות של חומרים באדמה אשר ישרפו את השורשים, ישנן מספר דרכים לבדוק את רמת החומציות, ישנם מספר מודדים אלקטרונים אך גם ערכה כימית פשוטה לבדיקת רמת חומציות תספיק, בהנחה שרמת החומציות אינה בטווח האידיאלי ניתן לאזן אותה עם מורידי חומציות או מעלי חומציות לפי הצורך, רק חשוב לזכור שאם משתמשים בדשנים נוזליים אז לבדוק את רמת החומציות אחרי הוספת הדשנים, כיוון שגם להם יש השפעה, הרבה פעמים המים לבד יהיו בטווח לא טוב, אבל עם הוספת הדשנים החומציות מתאזנת וכך לא צריך להוסיף עוד חומרים, הומוס וזבלים אחרים הם גם שיטה טובה לעזור לאזן את האדמה כיוון שהכמויות הגדולות של הבקטריות בחומרים אלה עוזרים לצמח בספיגת חומרים מזינים גם כאשר החומציות לא אידאלית. מומלץ לשמור על האדמה תמיד לחה קלות אך לא רוויה, עודף מים גם יכול להביא לנזק רב, מים רבים סביב השורשים למשך זמן רב מידי יחנקו אותם ויביאו למות הצמח, עם קצת ניסיון לומדים לראות מתי הצמח צמא אבל שיטה טובה לבדוק אם צריך להשקות או לא היא להכניס אצבע לאדמה ולהרגיש, אם מספר הסנטימטרים העליונים מרגישים יבשים לרוב זה סימן שצריך להשקות.
אלה הם פחות או יותר התנאים שהצמח דורש, בהתחלה זה יכול להראות טיפה מסובך אבל ברגע שמתנסים קצת ומבינים איך הצמח פועל לא צריך לעשות הרבה, בעיקר רק לוודאות שהכל מתנהל כמו שצריך, עכשיו נעבור לנושא חשוב ביותר, קציר וייבוש, אני יתחיל עם העובדה ששבוע-שבועיים לפני קציר(פחות קריטי בגידול אורגני אך עדיין מומלץ) יש להפסיק לתת דשנים לצמח בכדי שהוא ישתמש בכל המאגרים שלו וכך במוצר המגומר לא יהיו שאריות חומרים, זה תורם לעישון יותר נקי, נעים ובריא. כמו שאמרתי מקודם זמן הקציר משתנה בהתאם לזן, ישנם זנים שלוקח להם יותר זמן לסיים וישנם זנים שפחות, אך יש פה גם עניין של העדפה אישית, לקראת סיום תהליך הפריחה ישנו חלון של שבועיים שהכי אידאלי לקצור בהם, אחרי זה החומרים הפעילים מתחילים להתפרק ואיכות הפרח יורדת, אפשר לדעת שפרחים הכי בשלים לפי צבע ראשי השרף(trichomes), מומלץ לקחת דגימה קטנה של פרח או עלה עם הרבה שרף ולשים תחת מיקרוסקופ כיס, הגדלה של פי 60-100 היא אידאלית למטרה זו, כאשר הראשים שקופים זה אומר שכמות החומרים הפעילים עדיין לא הגיע לשיא, כאשר הם מעורפלים/בצבע חלב זה אומר שלפרח תיהיה השפעה יותר פסיכודלית, וכאשר הראשים משתנים לצבא אדמדם זה אומר שלפרחים תיהיה השפעה יותר נרקוטית, לכן כל אחד לפי המצב האישי והעדפה האישית יכול לבחור איזה מאפיינים הוא מעדיף וכך לקבוע את זמן הקציר המושלם. את תהליך הייבוש יש לעשות במקום חשוך עם לחות נמוכה בשביל למנוע התפתחות עובש וגם כיוון שאור גורם לפירוק של החומרים הפעילים, מומלץ לתלות את הפרחים מן הגבעול או לפרוס אותם על רשת שתאפשר תנועת אוויר מכל הכיוונים, יש לשמור את הפרחים במצב זה עד אשר הם 90% יבשים, סימן טוב לדעת הוא כאשר הגבעול נשבר במכה ולא מתעקם, אך יש לדאוג שהייבוש לא יקרה מהר מידי, בתהליך הייבוש הכלורופיל מתפרק ולכן אם הייבוש היה מהיר מידי כמות גדולה של כלורופיל נשארת בפרח, מה שגורם לעישון "קשה" שיגרה את הגרון, שבוע הינה תקופה טובה לשלב הראשון בייבוש, אחרי תהליך זה יש להכניס את הפרחים לצנצנת זכוכית אטומה ולאוורר לכמה דקות ביום, שלב זה עוזר להוציא את כל השמנים הארומטים מפנים הצמח החוצה, מה שמשפר דרמטית את הריח והטעם, ולהפוך הרבה מן החומרים בצמח ממצב לא פעיל למצב פעיל, חשוב לשים לב לריחות מוזרים והתפתחות עובש בשלב הזה, אם הפרחים לחים מידי כהם מוכנסים לצנצנת זה בית גידול מושלם לעובש, בהנחה שכן מגלים עובש יש לזרוק את החלק הנגוע(עישון עובש הוא מאוד מסוכן) ולחזור שלב אחורה ולחכות עד הפרחים יבשים כמו שצריך, בשביל להוריד את הסיכון לעובש אפשר לשים חתיכת קרטון בצנצנת לכמה הימים הראשונים שתספוג את הלחות, או אפילו לתת להם כמה ימים בשקיות קרטון בין השלב הראשון לשלב הצנצנת, אין הגבלה לזמן שהפרחים צריכים להיות בצנצנת, אחרי שבוע-שבועיים הם יהיו מוכנים סופית אבל אפשר להשאיר אותם בפנים, שומר מצוין על טריות.
ייחורים וצמחי אמא - כמו שהסברתי מקודם לקנביס יש שני שלבים, פריחה וגדילה אשר דורשים מחזורי אור שונים, כלומר שגידול בחלל אחד מגביל את האפשרויות, כיוון שחייבים לבחור באחד מן השלבים ובעייתי לגדל במקביל מספר צמחים בשלבים שונים, לכן שיטה מאוד מקובלת לגידול קנביס היא חלוקת איזור הגידול לחדר גידול, וחדר פריחה ושימוש בייחורים וצמחי אמא, ידועה גם כ"קציר מתמשך". מה הם בכלל ייחורים וצמחי אמא? ייחור הוא בעצם ענף שאנחנו חותכים מן הצמח, שותלים ונותנים לו לגדול מחדש, הענף מפתח שורשים ובעצם נהפך לצמח חדש שהוא שיכפול גנטי של צמח האם, הצמח שממנו לקחנו את הייחור, מה שמאוד יעיל בשיטה זו הוא שהצמח החדש יהיה שכפול של צמח האם, כלומר אם הצמח המקורי הוא נקבה, אז גם הייחור יהיה נקבה, בצורה זו אפשר לחסוך את השימוש בזרעים ואת עבודת ניפוי הזכרים, אפשר להיות בטוחים שכל צמח שנשתול יהיה נקבה וגם לשמור על גנים מסוימים לאורך שנים. אז מה שבעצם עושים הוא בחדר הגידול אנחנו שומרים על מחזור אור קבוע של שלב גדילה(18 שעות אור עד 24) ושמים שמה נקבה אשר תיהיה צמח האמא שלנו, היא תמיד תשאר בחדר זה, בשלב גדילה, והיא תיהיה רק לצורך לקיחת ייחורים, כיוון שהיא תשאר בגדילה היא כל פעם תתחדש ותפתח ענפים חדשים, תאורתית אפשרית להחזיק צמח ככה שנים אך ככל שעובר הזמן יכולות להתחיל לצוץ בעיות כמו מחסור בויטמין D. את הייחורים לוקחים עם להב חד מחוטא, בכדי למנוע התפתחות מחלות בחלק הפצוע, בזווית 45 מעלות, מגרדים קלות את החלק התחתון של הענף בכדי לחשוף את הרקמה הפנימית, זה עוזר לשורשים לצאת, טובלים את החלק החשוף בהורמון השרשה או רוק ושמים באדמה לא מדושנת או בקוביות השרשה(rockwool). כיוון שלייחורים בהתחלה אין שורשים הם סופגים את כל הלחות שהם צריכים דרך העלים, כלומר הסביבה חייבת להיות לחה, זה מאוד חשוב וסביבה יבשה תוריד דרסטית את אחוזי ההצלחה, הדרך הכי טובה להשיג לחות גבוהה היא כיפת לחות, שזה פחות או יותר חממה קטנה, קופסא שקופה שמונעת מן הלחות לצאת, אפשר גם להשפריץ מים על הייחורים בשביל להרים את הלחות, אפשר לקחת ייחורים גם מצמחים שנמצאים במצב פריחה, אך ככל שהם ימצאו יותר עמוק בפריחה כך יהיה יותר קשה לגרום לייחורים להשריש. הערה קטנה לגבי רוק, רוב המגדלים משתמשים בהורמוני גדילה למינהם אבל אני לאחרונה שמעתי שרוק עושה עבודה טובה לא פחות ובאמת הייתה לי ולמספר מגדלים אחרים הצלחה טובה עם רק רוק, בחלק מן המקרים התוצאות אפילו היו יותר טובות מאשר עם ההורמונים, עוד דבר שחשוב להזכיר לגבי לקיחת ייחור הוא שמיד אחרי לקיחת הייחור יש לשים אותו בכוס מים או בפה, אם אוויר נכנס לתוך הגבעול זה יכול להרוג את הייחור. הזמן שיקח לייחורים להשריש משתנה לפי תנאי הסביבה והזן אבל אני לרוב רואה שורשים אחרי 7-10 ימים, אחרי שהייחור יצר כדור שורשים יפה וניצל את כל השטח אנחנו מעבירים אותו לעציץ יותר גדול עם אדמה מדושנת קלות ונותנים לו עוד זמן בגדילה(שוב בחירה אישית לפי הגודל הסופי שאנחנו רוצים להשיג). לאחר מכן כל מה שנשאר לנו הוא לשים את הייחורים בחדר הפריחה, שיטה זו נקראת קציר מתמשך כיוון שאנחנו מגדלים במקביל גם צמחים בפריחה וגם צמחים בגדילה, אנחנו נקצור כל תקופת פריחה(בערך חודשיים), אנחנו כביכול חוסכים את התקופה שהיינו צריכים לתת לצמח בשלב גדילה אם יש לנו רק חדר אחד, אפשר אפילו למלאות את חדר הפריחה בשלבים, ואז ליצור מצב שקוצרים פחות כמות, אבל כל תקופה יותר קצרה.
עוד משהו שלפי דעתי חשוב להזכיר כיוון שבגידול פנים אחד הבעיות הגדולות היא מקום, הוא שיטות לניצול מרבי של שטח, אור והגבלה גובה של צמחים. ישנם מספר רב של שיטות ל"אמן" את הצמח, ישנם שיטות "בלחץ גבוהה"(HST) ושיטות "בלחץ נמוך"(LST), שיטות לחץ גבוהה לרוב דורשות גרימת נזק לצמח כמו גזירת קצה הגבעול הראשי, מה שיביא לגדילה מסיבית של שני הגבעולים שממתחת וכך בעצם יהיו שני גבעולים ראשיים במקום אחד, או שבירה חלקית ועיקום של הגבעולים מה ששוב יביא להתפתחות יותר חזקה וכו', אותו עקרון כמו התפתחות שרירים, נזק לא קריטי שמביא להתחזקות בשביל היכולת לעמוד בלחץ עתידי בלי נזק ממשי, השיטות בלחץ נמוך לרוב רק דורשת שינוי כיוון הצמיחה בצורה כזו שתביא לחשיפה מקסימלית של כל הצמח ובעיקר לפרחים לאור לעומת מצב רגיל אשר בו ראש הצמח מקבל הכי הרבה והחלקים הנמוכים בצמח לא מקבלים הרבה, אני באופן אישי משתדל לתת כבוד לצמחים שלי ואני לא אוהב את השיטות האגרסיביות לכן אני רק משנה את כיוון הצמיחה ע"י עיגון הגבעולים עם חבלים לעציצים ומשתמש בשיטה שנקראת scrog-screen of green, בשיטה זו מעמידים רשת מעל העציצים, ובעצם מגדלים את הצמחים במאוזן, יוצרים מסך של עלים ירוקים ומכוונים את הפרחים בצורה כזו שהם יגדלו בחורים של הרשת וכך מקבלים מן יער של פרחים שלכולם יש חשיפה מקסימלית לאור, שיטות אלו לרוב דורשות יותר עבודה, בעיקר בשלושה שבועות הראשונים של הפריחה כאשר הצמחים נמתחים הרבה והפרחים מקבלים את צורתם אך הם מאוד יעילות בהגבלת גודל הצמחים וגם יכולים להוסיף למשקל הסופי של המוצר.
איך להבדיל בין זכר לנקבה, נקבה מימין זכר משמאל.
זרעים שנבטו יראו כך
המחזור של שעות אור-חושך קובע את השלב שבו נמצא הצמח, כאשר יש הרבה שעות אור ביום הצמח יהיה בשלב צמיחה והשרשה, כאשר הימים מתקצרים והמחזור נהיה 12 שעות אור 12 שעות חושך הצמח נכנס למצב פריחה, לעומת זאת ישנם זנים של קנביס אשר נכנסים למצב פריחה אחרי תקופה מסוימת של זמן ללא קשר למחזוריות האור, זנים אלה נקראים autoflowering אך הם פחות נפוצים. קנביס הוא צמח בעל רביה דו-מינית, כלומר ישנם צמחים שהם נקבות וצמחים שהם זכרים וצריך האבקה של הנקבות ע"י הזכרים בשביל ליצור זרעים, הזכרים מכילים כמות נמוכה של חומרים פעילים ולכן משתמשים לרוב בפרחים של הנקבה אשר מכילים ריכוז הרבה יותר גבוהה של חומרים פעילים, במקרה שהנקבה לא מופרה ע"י זכר, הפרחים ימשיכו לגדול והצמח יגדיל את ייצור החומרים הפעילים, ובמקום השקעת אנרגיה בייצור זרעים הצמח משקיע את כל מאמצו בייצור עוד פרחים ועוד חומרים פעילים, פרח מסוג זה מוכר גם כסנסימילה (Sensimilla, ספרדית לחסר זרעים) ונחשב לאיכות גבוהה בהרבה מפרח עם זרעים.
גידול קנביס אינה מטלה קשה, הוא צמח מאוד חזק ועמיד, סוג של "עשב-שוטה" בארצות מקורו והוא הצמחיה השולטת בהרבה איזורים, אך בכל זאת בשביל לגדול ולגדל פרחים באיכות גבוהה ישנם מספר דברים שהצמח דורש:
הנבטת זרעים - בשביל נביטה אידאלית הזרעים צריכים הרבה לחות וטמפרטורה חמימה, שתי שיטות טובות להנבטה של זרעים הן לקחת נייר טואלט, להרטיב טוב, לשים את הזרעים באמצע, לסגור ולכסות אותם עם הנייר, לאחר מכן להכניס לשקית ניילון ולחכות, חשוב לוודאות שהנייר לא מתייבש, אם הזרעים יתייבשו תוך כדי תהליך הנביטה סביר להניח שהם ימותו, לאחר מספר ימים יצא שורש לבן מהזרעים ואז הם מוכנים לשתילה, ושיטה אחרת היא לשים את הזרעים בכוס מים בארון או מקום חשוך ולחכות עד אשר יצאו שורשים, אפשר גם לשים את הזרעים ישירות באדמה רטובה, עובד גם מצוין אבל עם השיטות האחרות אפשר לדעת יותר מה הולך ואם ישנם זרעים מסוימים שהם לא טובים. לאחר נביטת הזרע והשתילה עדיין יכול לקחת לצמח עוד שבוע-שבועיים לצאת, סבלנות, הצמח קודם צריך לפתח קצת מערכת שורשים לפני שהוא יוצא. חשוב להבין שגם איכות הזרעים חשובה, זרע לא בשל(ירוקלבן) כנראה לא ינבט, וגם אם כן יש סיכוי שיצא ממנו צמח חלש שלא בטוח ישרוד, זרעים טובים ובשלים יהיו כהים(חוםשחור) הרבה פעמים מנומרים ועם קליפה קשה, ככל שהזרע יותר גדול ובשל כך עולה הסבירות שיצא ממנו צמח יותר חזק ובריא
אור - אור הינו אחד הגורמים הכי קריטים לצמח ולכמות האור יש השפעה ישירה על גודל הצמח וכמות הפרחים שהוא יפיק ולכן יש לבחור את חוזק המנורה לפי הצרכים האישיים, לשימוש אישי מספר צמחים תחת 250-400וואט יהיה מספיק ביותר, לשלב הצמיחה לרוב מומלץ להשתמש במנורה שמפיקה גוון אור כחול-קר כיוון שזה מעודד את תהליך הצמיחה והשרשה, פלורהסנט או מטאל הליד לרוב יהיו טובים לשלב זה, לשלב הפריחה מומלץ ללכת עם נורת לחץ גבוהה(HPS) אשר מפיקה גוון אור אדום-חם אשר מעודד פריחה. מחזוריות האור בשלב הצמיחה יכול לנוע בין 18-6 ועד 24 שעות אור, כמות הזמן שהצמח צריך להיות בשלב צמיחה תלוי בגודל הסופי שאנחנו רוצים להשיג, יותר זמן בשלב צמיחה יביא לצמח יותר גדול אשר יפיק כמויות יותר גדולות, תקופה של שלושה שבועות-חודש בצמיחה תביא לרוב לצמחים מכובדים, יש לזכור שב3-4 שבועות הראשונים לפריחה הצמח "נמתח" הרבה ויכול להכפיל את עצמו ואף יותר אז יש לתכנן מראש ולא להגיע למצב של חוסר מקום. בשלב הפריחה המחזור צריך להיות 12-12, בשלב הפריחה חשוב ביותר לשמור על המחזור ולא לאפשר כניסת אור בשעות החושך כיוון שזה מלחיץ את הצמחים ויכול לגרום למצב שבו נקבות מפתחות אבקנים ומפרות את עצמם, ידוע כ-hermaphrodite או hermi, מצב זה לא מומלץ גם מן הסיבות שנאמרו לגבי פרחים עם זרעים וגם בגלל שהזרעים מן פרח כזה יהיו עם נטיה חזקה לחזור על התופעה הזאת ולכן אין להם שימוש רב כלומר הפסד כפול, גם פחות פרח וגם זרעים לא שימושיים, רוב הזנים המסחריים היום יסיימו את תהליך הפריחה אחרי 8-9 שבועות, אך ישנם זנים(בעיקר סאטיבות) אשר פורחים אפילו עד 14 שבועות.
אדמה ודשנים - קנביס אוהב אדמות מאווררות עם ניקוז טוב, מומלץ להשתמש באדמה אורגנית טובה עם תוספת של זבל והומוס(זבל תולעים אדומות), אך חשוב לזכור ששתילים רגישים לכמויות גדולות של דשנים, גם אורגנים, ולכן כאשר זורעים יש לשתול באדמה קלה שאינה מדושנת הרבה, ולפני העברה לשלב הפריחה ניתן להעביר לאדמה מדושנת היטב או להשתמש בתוספת בדשנים נוזליים, ישנה כמות מסוימת של דשנים שהצמח צריך בשביל גדילה אופטימלית וכל דבר מעבר יזיק לצמח, לכן כאשר מדשנים פחות זה תמיד יותר, תמיד עדיף להתחיל עם מינונים נמוכים, לראות איך הצמח מגיב ולפעול בהתאם, אם זה לא מספיק תמיד אפשר להוסיף, אבל אם הצמח קיבל עודף יותר קשה לתקן, אני באופן אישי מאוד אוהב את המוצרים של חברת ביוביז ההולנדית, גם את הדשנים וגם את האדמות שלהם, עד עכשיו היה לי רק ניסיון חיובי איתם.
איוורור - כאשר מגדלים בחלל סגור איוורור הוא דבר חשוב מאוד, הצמח גם נושם וגם הוא צריך אוויר נקי, לכן יש לדאוג למדחס אשר ישאב אוויר מן החלל החוצה, הגודל של המדחס שצריך תלוי בגודל החלל שמגדלים בו ובגודל המנורה שמפעילים, ככל שהחלל יותר גדול והמנורה יותר חזקה יותר חום יווצר ולכן יש לדאוג לאיוורור יותר חזק, טמפרטורה של בסביבות 20-25 מעלות נחשבת לאידאלית, צמחים יפים יגדלו גם בטמפרטורות יותר חמות, אבל עודף חום יכול להביא להרבה בעיות, בייחוד כאשר הצמח נתון לעוד לחצים. בשביל אוויר נכנס זה תלוי בגודל החדר, עם חדרים קטנים לרוב תספיק כניסה פסיבית אך בהרבה מן המקרים יש לדאוג גם למדחס קטן אשר יכניס אוויר לחדר, חשוב ביותר גם לשים מאוורר רגיל בחדר, תנועת האוויר מונעת מעובש ופטריות למינהם להתפס על הצמחים, מחזקת את המבנה של הגבעולים ועוזרת לשמור על הטמפרטורה סביב הצמחים יותר נמוכה.
מים - גם פה יש מספר אופציות יחסית רב, אפשר להשתמש במי ברז, מים מינרלים, מים מזוקקים, מים מפולטרים וכו' לכל אחד יתרונות וחסרונות משלו, אך מי ברז לרוב יעשו עבודה יפה וזו הדרך הכי פשוטה רק חשוב לוודאות שרמת החומציות של המים בסדר, קנביס אוהב רמת חומציות בין 6-7, כאשר רמת החומציות גבוהה או נמוכה מידי הצמח מאבד את היכולת שלו לספוג חומרים מזינים מן האדמה ביעילות מה שמביא להצטברות של חומרים באדמה אשר ישרפו את השורשים, ישנן מספר דרכים לבדוק את רמת החומציות, ישנם מספר מודדים אלקטרונים אך גם ערכה כימית פשוטה לבדיקת רמת חומציות תספיק, בהנחה שרמת החומציות אינה בטווח האידיאלי ניתן לאזן אותה עם מורידי חומציות או מעלי חומציות לפי הצורך, רק חשוב לזכור שאם משתמשים בדשנים נוזליים אז לבדוק את רמת החומציות אחרי הוספת הדשנים, כיוון שגם להם יש השפעה, הרבה פעמים המים לבד יהיו בטווח לא טוב, אבל עם הוספת הדשנים החומציות מתאזנת וכך לא צריך להוסיף עוד חומרים, הומוס וזבלים אחרים הם גם שיטה טובה לעזור לאזן את האדמה כיוון שהכמויות הגדולות של הבקטריות בחומרים אלה עוזרים לצמח בספיגת חומרים מזינים גם כאשר החומציות לא אידאלית. מומלץ לשמור על האדמה תמיד לחה קלות אך לא רוויה, עודף מים גם יכול להביא לנזק רב, מים רבים סביב השורשים למשך זמן רב מידי יחנקו אותם ויביאו למות הצמח, עם קצת ניסיון לומדים לראות מתי הצמח צמא אבל שיטה טובה לבדוק אם צריך להשקות או לא היא להכניס אצבע לאדמה ולהרגיש, אם מספר הסנטימטרים העליונים מרגישים יבשים לרוב זה סימן שצריך להשקות.
אלה הם פחות או יותר התנאים שהצמח דורש, בהתחלה זה יכול להראות טיפה מסובך אבל ברגע שמתנסים קצת ומבינים איך הצמח פועל לא צריך לעשות הרבה, בעיקר רק לוודאות שהכל מתנהל כמו שצריך, עכשיו נעבור לנושא חשוב ביותר, קציר וייבוש, אני יתחיל עם העובדה ששבוע-שבועיים לפני קציר(פחות קריטי בגידול אורגני אך עדיין מומלץ) יש להפסיק לתת דשנים לצמח בכדי שהוא ישתמש בכל המאגרים שלו וכך במוצר המגומר לא יהיו שאריות חומרים, זה תורם לעישון יותר נקי, נעים ובריא. כמו שאמרתי מקודם זמן הקציר משתנה בהתאם לזן, ישנם זנים שלוקח להם יותר זמן לסיים וישנם זנים שפחות, אך יש פה גם עניין של העדפה אישית, לקראת סיום תהליך הפריחה ישנו חלון של שבועיים שהכי אידאלי לקצור בהם, אחרי זה החומרים הפעילים מתחילים להתפרק ואיכות הפרח יורדת, אפשר לדעת שפרחים הכי בשלים לפי צבע ראשי השרף(trichomes), מומלץ לקחת דגימה קטנה של פרח או עלה עם הרבה שרף ולשים תחת מיקרוסקופ כיס, הגדלה של פי 60-100 היא אידאלית למטרה זו, כאשר הראשים שקופים זה אומר שכמות החומרים הפעילים עדיין לא הגיע לשיא, כאשר הם מעורפלים/בצבע חלב זה אומר שלפרח תיהיה השפעה יותר פסיכודלית, וכאשר הראשים משתנים לצבא אדמדם זה אומר שלפרחים תיהיה השפעה יותר נרקוטית, לכן כל אחד לפי המצב האישי והעדפה האישית יכול לבחור איזה מאפיינים הוא מעדיף וכך לקבוע את זמן הקציר המושלם. את תהליך הייבוש יש לעשות במקום חשוך עם לחות נמוכה בשביל למנוע התפתחות עובש וגם כיוון שאור גורם לפירוק של החומרים הפעילים, מומלץ לתלות את הפרחים מן הגבעול או לפרוס אותם על רשת שתאפשר תנועת אוויר מכל הכיוונים, יש לשמור את הפרחים במצב זה עד אשר הם 90% יבשים, סימן טוב לדעת הוא כאשר הגבעול נשבר במכה ולא מתעקם, אך יש לדאוג שהייבוש לא יקרה מהר מידי, בתהליך הייבוש הכלורופיל מתפרק ולכן אם הייבוש היה מהיר מידי כמות גדולה של כלורופיל נשארת בפרח, מה שגורם לעישון "קשה" שיגרה את הגרון, שבוע הינה תקופה טובה לשלב הראשון בייבוש, אחרי תהליך זה יש להכניס את הפרחים לצנצנת זכוכית אטומה ולאוורר לכמה דקות ביום, שלב זה עוזר להוציא את כל השמנים הארומטים מפנים הצמח החוצה, מה שמשפר דרמטית את הריח והטעם, ולהפוך הרבה מן החומרים בצמח ממצב לא פעיל למצב פעיל, חשוב לשים לב לריחות מוזרים והתפתחות עובש בשלב הזה, אם הפרחים לחים מידי כהם מוכנסים לצנצנת זה בית גידול מושלם לעובש, בהנחה שכן מגלים עובש יש לזרוק את החלק הנגוע(עישון עובש הוא מאוד מסוכן) ולחזור שלב אחורה ולחכות עד הפרחים יבשים כמו שצריך, בשביל להוריד את הסיכון לעובש אפשר לשים חתיכת קרטון בצנצנת לכמה הימים הראשונים שתספוג את הלחות, או אפילו לתת להם כמה ימים בשקיות קרטון בין השלב הראשון לשלב הצנצנת, אין הגבלה לזמן שהפרחים צריכים להיות בצנצנת, אחרי שבוע-שבועיים הם יהיו מוכנים סופית אבל אפשר להשאיר אותם בפנים, שומר מצוין על טריות.
ייחורים וצמחי אמא - כמו שהסברתי מקודם לקנביס יש שני שלבים, פריחה וגדילה אשר דורשים מחזורי אור שונים, כלומר שגידול בחלל אחד מגביל את האפשרויות, כיוון שחייבים לבחור באחד מן השלבים ובעייתי לגדל במקביל מספר צמחים בשלבים שונים, לכן שיטה מאוד מקובלת לגידול קנביס היא חלוקת איזור הגידול לחדר גידול, וחדר פריחה ושימוש בייחורים וצמחי אמא, ידועה גם כ"קציר מתמשך". מה הם בכלל ייחורים וצמחי אמא? ייחור הוא בעצם ענף שאנחנו חותכים מן הצמח, שותלים ונותנים לו לגדול מחדש, הענף מפתח שורשים ובעצם נהפך לצמח חדש שהוא שיכפול גנטי של צמח האם, הצמח שממנו לקחנו את הייחור, מה שמאוד יעיל בשיטה זו הוא שהצמח החדש יהיה שכפול של צמח האם, כלומר אם הצמח המקורי הוא נקבה, אז גם הייחור יהיה נקבה, בצורה זו אפשר לחסוך את השימוש בזרעים ואת עבודת ניפוי הזכרים, אפשר להיות בטוחים שכל צמח שנשתול יהיה נקבה וגם לשמור על גנים מסוימים לאורך שנים. אז מה שבעצם עושים הוא בחדר הגידול אנחנו שומרים על מחזור אור קבוע של שלב גדילה(18 שעות אור עד 24) ושמים שמה נקבה אשר תיהיה צמח האמא שלנו, היא תמיד תשאר בחדר זה, בשלב גדילה, והיא תיהיה רק לצורך לקיחת ייחורים, כיוון שהיא תשאר בגדילה היא כל פעם תתחדש ותפתח ענפים חדשים, תאורתית אפשרית להחזיק צמח ככה שנים אך ככל שעובר הזמן יכולות להתחיל לצוץ בעיות כמו מחסור בויטמין D. את הייחורים לוקחים עם להב חד מחוטא, בכדי למנוע התפתחות מחלות בחלק הפצוע, בזווית 45 מעלות, מגרדים קלות את החלק התחתון של הענף בכדי לחשוף את הרקמה הפנימית, זה עוזר לשורשים לצאת, טובלים את החלק החשוף בהורמון השרשה או רוק ושמים באדמה לא מדושנת או בקוביות השרשה(rockwool). כיוון שלייחורים בהתחלה אין שורשים הם סופגים את כל הלחות שהם צריכים דרך העלים, כלומר הסביבה חייבת להיות לחה, זה מאוד חשוב וסביבה יבשה תוריד דרסטית את אחוזי ההצלחה, הדרך הכי טובה להשיג לחות גבוהה היא כיפת לחות, שזה פחות או יותר חממה קטנה, קופסא שקופה שמונעת מן הלחות לצאת, אפשר גם להשפריץ מים על הייחורים בשביל להרים את הלחות, אפשר לקחת ייחורים גם מצמחים שנמצאים במצב פריחה, אך ככל שהם ימצאו יותר עמוק בפריחה כך יהיה יותר קשה לגרום לייחורים להשריש. הערה קטנה לגבי רוק, רוב המגדלים משתמשים בהורמוני גדילה למינהם אבל אני לאחרונה שמעתי שרוק עושה עבודה טובה לא פחות ובאמת הייתה לי ולמספר מגדלים אחרים הצלחה טובה עם רק רוק, בחלק מן המקרים התוצאות אפילו היו יותר טובות מאשר עם ההורמונים, עוד דבר שחשוב להזכיר לגבי לקיחת ייחור הוא שמיד אחרי לקיחת הייחור יש לשים אותו בכוס מים או בפה, אם אוויר נכנס לתוך הגבעול זה יכול להרוג את הייחור. הזמן שיקח לייחורים להשריש משתנה לפי תנאי הסביבה והזן אבל אני לרוב רואה שורשים אחרי 7-10 ימים, אחרי שהייחור יצר כדור שורשים יפה וניצל את כל השטח אנחנו מעבירים אותו לעציץ יותר גדול עם אדמה מדושנת קלות ונותנים לו עוד זמן בגדילה(שוב בחירה אישית לפי הגודל הסופי שאנחנו רוצים להשיג). לאחר מכן כל מה שנשאר לנו הוא לשים את הייחורים בחדר הפריחה, שיטה זו נקראת קציר מתמשך כיוון שאנחנו מגדלים במקביל גם צמחים בפריחה וגם צמחים בגדילה, אנחנו נקצור כל תקופת פריחה(בערך חודשיים), אנחנו כביכול חוסכים את התקופה שהיינו צריכים לתת לצמח בשלב גדילה אם יש לנו רק חדר אחד, אפשר אפילו למלאות את חדר הפריחה בשלבים, ואז ליצור מצב שקוצרים פחות כמות, אבל כל תקופה יותר קצרה.
עוד משהו שלפי דעתי חשוב להזכיר כיוון שבגידול פנים אחד הבעיות הגדולות היא מקום, הוא שיטות לניצול מרבי של שטח, אור והגבלה גובה של צמחים. ישנם מספר רב של שיטות ל"אמן" את הצמח, ישנם שיטות "בלחץ גבוהה"(HST) ושיטות "בלחץ נמוך"(LST), שיטות לחץ גבוהה לרוב דורשות גרימת נזק לצמח כמו גזירת קצה הגבעול הראשי, מה שיביא לגדילה מסיבית של שני הגבעולים שממתחת וכך בעצם יהיו שני גבעולים ראשיים במקום אחד, או שבירה חלקית ועיקום של הגבעולים מה ששוב יביא להתפתחות יותר חזקה וכו', אותו עקרון כמו התפתחות שרירים, נזק לא קריטי שמביא להתחזקות בשביל היכולת לעמוד בלחץ עתידי בלי נזק ממשי, השיטות בלחץ נמוך לרוב רק דורשת שינוי כיוון הצמיחה בצורה כזו שתביא לחשיפה מקסימלית של כל הצמח ובעיקר לפרחים לאור לעומת מצב רגיל אשר בו ראש הצמח מקבל הכי הרבה והחלקים הנמוכים בצמח לא מקבלים הרבה, אני באופן אישי משתדל לתת כבוד לצמחים שלי ואני לא אוהב את השיטות האגרסיביות לכן אני רק משנה את כיוון הצמיחה ע"י עיגון הגבעולים עם חבלים לעציצים ומשתמש בשיטה שנקראת scrog-screen of green, בשיטה זו מעמידים רשת מעל העציצים, ובעצם מגדלים את הצמחים במאוזן, יוצרים מסך של עלים ירוקים ומכוונים את הפרחים בצורה כזו שהם יגדלו בחורים של הרשת וכך מקבלים מן יער של פרחים שלכולם יש חשיפה מקסימלית לאור, שיטות אלו לרוב דורשות יותר עבודה, בעיקר בשלושה שבועות הראשונים של הפריחה כאשר הצמחים נמתחים הרבה והפרחים מקבלים את צורתם אך הם מאוד יעילות בהגבלת גודל הצמחים וגם יכולים להוסיף למשקל הסופי של המוצר.
איך להבדיל בין זכר לנקבה, נקבה מימין זכר משמאל.
זרעים שנבטו יראו כך
ייחור הינה שיטה מתקדמת יותר שבאמצעותה ניתן ליצור מצמח אם צמחים זהים גנטית ע"י השרשת
ענפים. כלומר, באמצעות ניתוק ענף מהאם והשרשתו במצע הגידול או צמר הסלעים ניתן ליצור צמח
חדש (זהה לחלוטין מבחינת גנטיקה ומין) לצמח האם. לשיטה יתרונות רבים, בעיקר עבור מגדלים
המעוניינים בתוצאות אופטימליות, אך היא מומלצת בעיקר למגדלים מנוסים יותר. היתרון הברור ביותר
הוא שהייחור יגדל מהר יותר יחסית לצמח שהונבט באדמה ולרוב יהיה בוגר מינית מייד לאחר
ההשרשה. בנוסף מכיוון שאנו מכירים את צמח האם, ברור לחלוטין איזה ייחור נקבל ואילו תכונות יהיו
יהיו לו.
ציוד דרוש לייחור
חומר ייחור (כגון הורמוריל 3)
כיפה לצבירת לחות (פרופגטור)
סכין חדה - סכין יפנית או סכים מנתחים, סקלפל
קוביות השרשה (רוקוול - מומלץ מאוד) או כוסות חד פעמיות ואדמה אוורירית במיוחד
יש לבחור צמח אם בריא, בן חודש לפחות, ולהשקותו כ-24 שעות לפני המועד בו מעוניינים ליצור את
הייחורים. מומלץ לבחור ענפים בריאים, באורך של 5 ס"מ לפחות. יש לחתוך ענף מצמח האם
באמצעות סכין חדה, בסמוך לגזע הראשי, בחתך אלכסוני (45 °) ולהכניס אותו מיד לכוס מים. כאשר
הייחור בתוך המים יש לחתוך את העלים בחלקו התחתון של הענף ולהשאיר רק סט אחד של עלים (או
שניים) בחלקו העליון. לאחר מכן יש לטבול את הייחור באבקת השרשה ולדאוג לכסות היטב את כל
התחתית של הייחור בחומר ההשרשה (חשוב לא להחזיר את הייחור למים).
יש לשתול את הייחור בקוביית השרשה או במצע הגידול. במידה ויש מרווח בין היחור לדפנות
הקובייה יש למלא את החלל הנוצר באדמה. בשלב ראשון יש להשקות בצורה מתונה (לא להציף !)
ומומלץ להשתמש בשפירצר על מנת לרסס את עלי הייחור.- כעת יש להניח את הייחור בכיפה לצבירת
לחות (פרופגייטור - Propagator). הייחור מוכן בשלב זה להשרשה. בשלב ההשרשה (שנמשך
כשבועיים) על הייחור להימצא בלחות של 80% ומעלה, מכיוון שעדיין אין לו שורשים שיכולים לתמוך בו
ועליו לאסוף את המים הדרושים לו מהסביבה. רצוי להשתמש בשפריצר על מנת להרטיב קלות את
העלים מדי יום. אין צורך להשתמש בנורות בעלות עוצמת תאורה גבוהה, ונורות מסוג
פלורסאנט מספיקות בהחלט לייחור הצעיר, הרגיש בשלב זה של חייו לחום גבוה.
כעבור שבוע או מעט יותר יחלו להופיע שורשים (זהו סימן שהשרשה החלה בהצלחה), וכעבור
שבועיים עד שלושה שבועות, כאשר הייחור בעל מערכת שורשים בוגרת ניתן להוציאו מכיפת הלחות
ולהעבירו לעציץ או מערכת הידרופונית על מנת שיגדל באופן רגיל.
מומלץ להשתמש בצמר סלעים (Rockwool) על מנת לשפר את סיכויי הצלחת הייחור ועל מנת להקל
על ההעברה והטיפול בייחור. הייחור באמצעות צמר סלעים הינו באותה שיטה כמתואר למעלה אך יש
צורך להשרות את צמר הסלעים תחילה במים (רצוי מים בעלי pH בגובה 6.0-6.5) במשך 12-24
שעות. לאחר מכן יש לאפשר לצמר הסלעים להתייבש במשך מספר שעות, כך שישאר לח באופן
אחיד אבל לא רטוב. בשלב זה ניתן כבר להכניס לתוך הצמר את הייחורים.
הירשם ל-
רשומות (Atom)