• מבוא

  • אדמה

  • עציץ

  • דישון

  • תאורה

  • ספקטרום (רוחב צבעים)

  • טמפרטורה ולחות

  • אוורור

  • לחות בחדר הגידול

  • השקיה

  • טפילים

  • גיזום

  • קצירה

מבוא

גידול מריחואנה בבית נעשה פופולרי מיום ליום. הסיבות הן מגוונות.
הרבה מהאנשים שמידי פעם מדליקים ג’וינט מתקשים לפעמים לאתר מקור לקנייה או שהמחירים הם גבוהים מדי. יש, כמובן, את האספקט הלא חוקי של קנייה ומכירה; גידול מריחואנה הוא לא חוקי בדיוק כמו לקנות, למכור או לעשן, אבל גידול זה דבר שאתה יכול לעשות בפרטיות בביתך ללא שום קשר לסוחרים או לאנשים שאתה לא בוטח בהם. הסיבה הטובה ביותר לגידול עצמי היא ההנאה שתקבל מלראות את הגרעינים הקטנים ששתלת הופכים להיות לצמח האהוב והמשכר מכל הצמחייה בבית.

כל אחד יכול לעשות זאת

אפילו אם לא היה לך שום ניסיון קודם בגידול צמחים בבית, אתה יכול לקבל יבול טוב של מריפואנה אם תמלא את ההוראות הפשוטות שבמדריך. אם הייתה לך בעיה בעבר בגידול מריחואנה, רוב הסיכויים שתמצא את הפתרון במדריך זה.
גידול מריחואנה כולל את השלבים הבסיסיים הבאים:
  1. להשיג את הזרעים. אם עוד אין לך זרעים, אתה יכול לבקש מחבר שישמור לך זרעים מגראס טוב שהוא נתקל בו. אתה תמצא שלהרבה אנשים יש אוסף כלשהו של זרעים והם יהיו מוכנים לתת לך תמורת טעימה מהמוצר הסופי.
  2. הנבט את הזרעים. אתה יכול פשוט לשתול את הזרעים באדמה לחה,אבל הנבטה של הזרעים קודם לכן נותנת לך את הביטחון שיתפתח צמח.בכדילהנביט זרעים, תניח כמה מהם בתוך חבילה של בערך 6 מגבות נייר רטובות, או בתוך הנקבוביות של ספוג רטוב. השאר את מגבות הנייר או הספוג לחים אבל לא מוצפים מים. יש זרעים שינבטו תוך 24 שעות ויש כאלו שייקח להם ימים אחדים או אפילו שבוע.
  3. שתול את הנבטים. כשהזרעים נפתחים ומתחילים לנבוט, הנח אותם על אדמה לחה ופזר קצת אדמה מעליהם.
  4. השג תאורה. תאורת פלורסנט היא טובה. תלה את המנורה כ-10 סנטימטר מעל האדמה ואחרי שהצמחים מבצבצים מעל האדמה,שמור על מרחק קבוע של 10 סנטימטרים בין הצמח למנורה. זה פשוט כמו שזה נראה. אם תמלא את 4  ההוראות הבסיסיות האלו אתה תגדל צמח מריחואנה. בכדי להבטיח איכות גבוהה ויבול טוב בזמן הקצר ביותר, לעומת זאת, עליך לדאוג לעוד כמה דברים.

אדמה

הדבר העיקרי שעליך לדאוג, אחרי בחירת זרעים מובחרים, זו האדמה. השתמש באדמה הטובה ביותר שאתה יכול להשיג. לחסוך בנושא האדמה לא משתלם בטווח הארוך. אם אתה תשתמש באדמה לא מחוטאת ולא סטרילית אתה תמצא כמעט תמיד טפילים וכנימות בתוכה, בדרך כלל אחרי שזה כבר מאוחר מדי בכדי להעביר את הצמח לעציץ אחר. אתה יכול למצוא אדמה טובה בכל משתלה.
לאדמה טובה צריכים להיות המאפיינים הבאים:
  1. היא צריכה לנקז את המים בצורה טובה.זאת אומרת שהאדמה צריכה להיות עם קצת חול, חתיכות קטנות של ספוג וקצת אבנים.
  2. דרגת החומציות (PH) צריכה להיות בין 6.5 ל- 7.5 מאחר שהמריחואנה לא גודלת טוב באדמה חומצית מדי. אדמה בעלת חומציות גבוהה מעודדת את הצמח שיהיה בעיקר זכר, פעולה שאנחנו רוצים למנוע.
  3. האדמה צריכה להיות גם בעלת רקבוביות לשם שמירת הלחות והתזונה.

עציץ

אחרי שהכנת את האדמה, אתה צריך למצוא עציץ להכניס אותה לשם. העציץ צריך להיות מחוטא, בייחוד אם הוא היה שייך לצמח אחר. לגודל העציץ יש חשיבות רבה למהירות הגדילה ולגודל הכללי של הצמח. עליך לתכנן גודל מתאים כך שלא תעביר את הצמח מעציץ לעציץ יותר מפעם אחת, מאחר שהתהליך יכול לגרום לכך שהצמח יכנס לשוק  ויתחיל תהליך שיקום שבו יצמח לאט או לא יצמח כלל לתקופה קצרה. העציץ הראשון צריך להיות לא יותר גדול מ-15 סנטימטר רבוע. להעברת הצמח לעציץ גדול יותר, פשוט תכין בעציץ הגדול גומה במרכז בגודל של העציץ הקטן שהצמח נמצא בו. הפוך את העציץ עם הצמח ותן מכות קלות מלמעלה. האדמה והשורשים צריכים לצאת מהעציץ בצורה חלקה ולשמור על מבנה העציץ הקטן ללא כל הפרעה לשורשים. העציץ הגדול צריך להיות לפחות 13 ליטר. מריחואנה לא אוהבת כשהשורשים מסתבכים או נדחקים מחוסר מקום, כך שצריך לדאוג שהעציץ הגדול יהיה עמוק מספיק בשביל שורשי הצמח. זה מאוד קשה להעביר מחדש צמח מריחואנה של מטר וחצי אז תכנן מראש, זה הולך לגדול. הצמחים הקטנים צריכים להיות מוכנים לעבור לביתם הקבוע לאחר כשבועיים.השגח טוב על הצמחים במשך השבוע אחרי שהעברת והמנע בכל מחיר מקשר בשורשים מאחר שהצמח לא מתפתח טוב כשזה קורה.

דשן

צמח מריחואנה אוהב הרבה אוכל, אך אתה יכול לגרום לנזק אם אתה מגזים. יש סוגי דשנים שיכולים לשרוף את הצמח ולגרום לנזק לשורשים אם משתמשים בהם בריכוז גבוה. ברוב האדמות הקנויות מעורבב כבר דשן שמספיק לשלושה שבועות כך שאתה לא צריך לדאוג לאוכל במשך שלושת השבועות הראשונים. הדבר החשוב ביותר לזכור זה שאת ריכוז הדישון לצמח מעלים בהדרגה. להתחיל למהול את הדשן במנות קטנות ולהעלות את המנה בהדרגה. הוספת דשן לאדמה מעלה כמעט תמיד את רמת החומציות.
ככל שעובר הזמן, רמת המלחים, שמייצר הדישון, באדמה גורמת לחומציות גבוהה ולבסוף ריכוז המלחים באדמה יעכבו את הצמח ויגרמו לעלים להזהיב. כמו כן, ככל שהצמח מתבגר השורשים נעשים פחות יעילים בהעברת המזון לעלים. בכדי להימנע מהצטברות של המלחים האלו באדמה ובכדי להבטיח שהצמח מקבל את כל המזון שהוא צריך אפשר להתחיל לדשן את העלים מגיל חודש וחצי. פזר את הדשן במים חמים ורסס את התערובת ישירות על העלים. העלים סופגים את הדשן לתוך עורקיהם. אם אתה רוצה להמשיך לדשן את האדמה וגם ישירות את העלים, וודא שאתה לא מדשן יותר מדי.
תזכור להעלות בהדרגה את כמות המזון שהצמח מקבל. נראה שצמח המריחואנה יכול לקבל כמות דישון ככל שתרצה אך במידה שעשית זאת בהדרגה.במהלך שלושת החודשים הראשונים, דשן את הצמח כל כמה ימים. כשקצב גדילת העלים מאטה בזמן הכנת הצמח לפריחה ולייצור של זרעים, קצב הדישון צריך להאט גם כן. לעולם אל תדשן צמח לפני הקציר מאחר שהדישון יעודד ייצור עלים ויאט את ייצור השרף(THC).

תאורה

בלי אור, הצמח לא יכול לגדול.בארצות שבהן למריחואנה יש גדילה טובה, השמש היא מקור האור. כמות האור ומשך עונת הגידול הארוכה בארצות אלו גורמים לצמח המריחואנה להיות כמעט בגודל של עצים. לעומת זאת, ברוב המקומות בצפון אמריקה השמש בדרך כלל לא אינטנסיבית מספיק בשביל לקבל את הגודל והאיכות שמקבלים בקלות בדרום אמריקה ובארצות טרופיות אחרות. התשובה לבעיית השמש,במיוחד בחודשי החורף, עונות גידול קצרות, ובעיות אחרות הוא גידול בבית תחת תנאים דומים. חוק הזהב הוא שככל שיהיה יותר אור, יהיה יותר טוב לצמח. בניסוי אחד שנערך, 8 מנורות מסוג VHO Very High Output   בגודל של פחות ממטר נוסו על 8 עציצים. הצמחים גדלו בקצב מדהים. את המנורות היו צריכים להעלות כל יום. יש הרבה סוגים של מנורות לכל אחת השפעה שונה על הצמח. נורת הליבון הרגילה מוציאה כמה סוגי תדרים שהצמח משתמש בהם, אך מנורה זו גם מוציאה אחוזים גדולים של סוג מסוים של אור אדום ואינפרא אדום שגורמת לצמח להתרכז בצמיחת הגבעול. זה גורם לכך שהצמח נמתח לכיוון המנורה עד שהוא נעשה כל כך גבוה ודק שהוא לא מחזיק את עצמו ונופל.יש כמה סוגים של מנורות ליבון. אחת מהן היא מנורת להט המיועדת לצמחיה אשר מוציאה כמויות גבוהות יותר של אור אדום וכחול ממנורת הליבון הרגילה. זה שיפור, אך יש בו חסרונות. המנורה חמה, לדוגמה, ולא יכולה להיות קרובה לצמח. כתוצאה מכך, הצמח מושך את עצמו שוב פעם לכיוון האור עד שהוא נעשה ארוך מדי ואז הוא נופל. תדר האור האדום של המנורה מעודד צמיחה של הגבעול, דבר שאינו רצוי לגידול מריחואנה.הרעיון הוא לעודד צמיחה של העלים והפרחים מסיבות מובנות. צמחייה. בניסוי שערכנו איתן, פלורסנט הן הוכיחו את עצמן כיעילות ביותר.הן באות בגדלים שונים (30 ס”מ – 2.5 מטר) כך שאתה יכול להתאים לעצמך בדיוק לפי גודל העציץ או החדר. ישנם שני סוגים של VHO: הסטנדרטי והספקטרום הרחב(wide spectrum). הן יכולות לפעול ביחד על הצמח,אך מנורת הספקטרום הרחב לא מספיקה לבדה. מנורת הספקטרום הרחב תוכננה בכדי לבוא בתור תוספת למקור האור והיא זולה יותר ממנורת VHO סטנדרטית. מנורת הספקטרום הרחב פולטת את אותם תדרי אור כמו הסטנדרטית אך הVHO הסטנדרטית פולטת ריכוז גבוה יותר של אדום וכחול שזה מה שהצמח זקוק לו בכדי שיגדל. אם אתה מתכנן לגדל כמויות גדולות,אתה אולי תהייה מעוניין לדעת שמנורות הפלורסנט הפשוטות (cool white) עובדות טוב בשיתוף עם הVHO. הן מוציאות תדר אור כחול אשר גורם לצמיחה טובה של העלים.
מנורות הספקטרום הרחב וסהטנדרטיות באות בשלושה סוגים: regular output, high output(HO)  ,very high output(VHO). אתה יכול לגדל יבול טוב גם במנורה הרגילה ולהיות מרוצה מהתוצאות. ההבדל כאשר משתמשים במנורות HO או VHO הוא הזמן שלוקח לגדל עד היבול. תחת מנורת VHO, הצמח גודל בקצב של פי שלוש פעמים מקצב של מנורה רגילה. ידוע על אנשים שגידלו צמח בגודל של 1.2 מטר בזמן של חודשיים בעזרת מנורה כזאת. תחת מנורת VHO, יש סיכוי שתצטרך להרים את המנורה בכל יום שזה אומר גדילה של לפחות 10 סנטימטר ביום. החיסרון היחיד של מנורה זו היא מחירה  הגבוה של המנורה ושל הציוד שלה. אם אתה שואל לדעתי אז היא בהחלט שווה את זה.
אחרי שמצאת מנורה, אתה בטח סקרן לדעת מה כמות האור שיש לתת לצמח בכל יום. התבגרות הצמח תלויה בכמות האור שהוא מקבל בכל יום. ככל שזמן החושך גדול יותר, הצמח יתחיל לפרוח מהר יותר. באופן כללי, ככל שיש פחות זמן חושך במשך ששת החודשים הראשונים, כך תקבל תוצר טוב יותר. ככל שהצמח מבוגר יותר לפני שהוא מתחיל לפרוח, כך האיכות של הגראס תהיה טובה יותר. הרעיון הוא לתת לצמח לגדול ככל שאפשר לפני שמתחילים את שלב הפריחה כך שהאיכות שלו תהייה הכי גבוהה בזמן הקציר. דרך אחת להבטיח שהצמח לא יתחיל לפרוח לפני שאתה מוכן  היא להשאיר את האור דולק כל הזמן. יש מקרים שהצמח בכל זאת יפרח, אך מקרה כזה הוא יוצא דופן. אם הצמחים שלך מקבלים 12 שעות אור ביום הם קרוב לוודאי יפרחו אחרי בין חודשיים לחודשיים וחצי. אם הם מקבלים אור 16 שעות ביום הם יפרחו קרוב לוודאי אחרי בין 3.5 ל-4 חודשים. עם 18 שעות אור ביום הם יפרחו אחרי 4.5 –5 חודשים. הכי בטוח זה לתת לטיימר לכבות ולהדליק את האור כך שהצמחים יקבלו את אותן שעות אור בדיוק.

טמפרטורה ולחות

הטמפרטורה האידיאלית לזמן האור היא 20-26 מעלות ולזמן הלילה 12-18 מעלות. חדר הגידול צריך להיות יבש יחסית. המטרה שלך היא לגרום לצמח לכסות את העלים במין שרף ובכדי לעשות זאת,עליך “לשכנע” אותו שהוא צריך את הכסוי בכדי להגן על עצמו מהתייבשות.בחדר מאוד לח, הצמח מפתח עלים רחבים ולא מוציא כמות גדולה של השרף. עליך לשים לב לא להעלות את הטמפרטורה יותר מדי בחדר יבש, מאחר שהצמח לא מכניס מים מהר מספיק דרך השורשים והעלים יתחילו להזהיב.

אוורור

אוורור טוב של חדר הגידול שלך הוא גם כן חשוב. ככל שיש יותר צמחים בחדר אחד, כך אוורור החדר נעשה חשוב יותר. צמחים נושמים דרך העלים. הם גם נפטרים מרעלים דרך העלים. אם אין אוורור טוב בחדר, נקבוביות העלים יסתמו והעלים ימותו. אם יש תנועה חופשית של אוויר, הרעלים יכולים להתנדף מהעלים והצמח יכול לנשום ולהישאר בריא.
בארון קטן כשיש מספר קטן של צמחים אתה גורם לאוורור מספיק על ידי פתיחה של דלת הארון מדי פעם בכדי לראות את הצמחים. למרות שאפשר לגדל צמח שנראה טוב בחדר ללא אוורור, הם יהיו יותר גדולים ובריאים בחדר שנכנס אליו אוויר טרי. אם אתה נמצא הרבה זמן בחדר הגידול,הצמחים שלך יגדלו טוב יותר מאחר שהם ישתמשו בדו תחמוצת הפחמן שאתה פולט לידם.לפעמים זה קשה לקבל אוויר טרי מבחוץ בחדר גדילה מפני שהחדר בדרך כלל מוסתר או לא ליד חלון. במקרה כזה, מאוורר יגרום לתנועה של אוויר. זה גם יגרום לצמח לפתח גבעול חזק ויציב יותר. בדרך כלל בגידול ביתי, הגבעול של הצמח לא חזק בגלל שהוא לא נאלץ להתמודד עם אלמנטים כמו גשם ורוח. באופן עקרוני, מצב כזה יכול להוות יתרון מפני שהצמח מרכז את כל האנרגיה שלו בייצור עלים ושרף במקום להתרכז בגבעול.

לחות בחדר הגידול

קנביס שגדל באקלים חם ויבש, מייצר עלים דקים יותר מאשר קנביס שגדל באקלים לח. הסיבה לכך היא שבאקלים יבש הצמח יכול להתנקות ביתר קלות מפני שהרטיבות מתנדפת מהר. באקלים לח, הרטיבות לא מתנדפת מהר כל כך. כתוצאה מכך, העלים צריכים להיות רחבים עם יותר שטח בכדי שהצמח יוכל להיפטר מהפסולות שלו. מאחר שהעלים הרחבים מייצרים פחות שרף לעלה בודד מאשר עלים צרים תהייה כמות גדולה יותר של שרף בקילו עלים צרים מאשר בקילו עלים רחבים. בצמח עם עלים רחבים תהייה מסה גדולה יותר של עלים מאשר בצמח עם עלים צרים, אך רוב האנשים מגדלים בשביל האיכות מאשר בשביל הכמות.

השקיה

רובינו מקבלים את המים מהעירייה וכל עיר מכניסה כימיקלים למים בכמות שונה. למים תמיד מוסיפים כלור בכמויות שונות. בני האדם עם השנים למדו לחיות עם הכלור במים או להיפטר מהכלור, אך לצמח המריחואנה שלך אין זמן להסתגל לזה אז תדאג לכך שהוא לא יצטרך. כלור יתנדף מהמים כשנותנים למים להיות בתוך קערה במשך 24 שעות. לתת למים לעמוד בחוץ ליום או יומיים ישיג לך עוד מטרה: המים יקבלו את הטמפרטורה של החדר ואתה תמנע את השוק שהצמח מקבל כשאתה משקה אותו במים קרים יותר. תמיד תשקה את הצמח במים בטמפרטורה של החדר. אם במים שלך יש כמות גדולה מאוד של כלור, אתה יכול להיפטר ממנו בעזרת טיפות אנטי כלור שאפשר להשיג בחנות לדגים. הדבר החשוב ביותר בהשקיה הוא לעשות זאת ביסודיות. אתה יכול להשקות צמח ב-10 ליטר של מים. הרעיון הוא לגרום לאדמה להיות לחה עד לתחתית העציץ. אם אתה משקה בכמות קטנה של מים, גם אם אתה עושה זאת לעיתים קרובות, המים יחדרו כמה סנטימטרים ספורים לתוך האדמה וכל השורשים מתחת לאדמה הלחה יפנו למעלה לכיוון המים. הדבר השני שחשוב בהשקיה הוא לדאוג שלעציץ יש ניקוז טוב. צריך להיות חור או כמה חורים קטנים בתחתית העציץ כך שעודף המים ינזל משם החוצה. אם לעציץ אין ניקוז,עודף המים ישאר בתוך העציץ ויגרום לשורשים של הצמח להרקיב או שפשוט יהפכו את האדמה לחומצית ומלאה בטחב או עובש. האדמה, כמו שציינו, צריכה לתת למים לזרום דרכה בחופשיות ולא להפוך לקשה או לדחוסה. אם האדמה היא קנויה, אז לא צריכה להיות לך בעיה כזאת.כדי לדעת מתי להשקות, נגע באדמה. אם האדמה לחה, אז אתה יכול לחכות עוד יום ימיים. האדמה העליונה בעציץ תמיד יבשה יותר מהאדמה בתחתית. אתה יכול להטביע את הצמח שלך באותה קלות שאתה יכול ליבש אותו וקרוב לוודאי שהצמח ישרוד תקופה של יובש מאשר עודף השקיה.השקה את הצמח טוב בזמן ההשקיה ואל תשקה אותו כלל כשאין צורך.

טפילים

אם אתה יכול להימנע מחרקים עוד בתחילת הדרך אז יהיה לך הרבה יותר קל. ברגע שהחרקים מתקיפים את הצמח שלך קרוב לוודאי שתלחם בהם כל זמן שהצמח חי. בכדי להימנע מחרקים השתמש באדמה ועציצים סטריליים ואל תכניס צמחים מבחוץ לחדר הגידול. אם יש לך חיות מחמד, דאג להרחיק אותן מחדר הגידול, מאחר שהן יכולות להעביר מזיקים דרך הפרווה. בחן את הצמח באופן קבוע לסימנים של חרקים, נקודות, חורים בעלים, השחמה בקצה של העלים, ענפים נפולים. אם למרות כל הזהירות בכל זאת יש חרקים על הצמח, תצטרך לרסס בחומר ריסוס מתאים. סוג מסוים של חרקים (spider mites) גורמים נזק  רב לצמח המריחואנה. סיבה אחת לכך היא שהם מיקרוסקופיים וכמעט אי אפשר להבחין בהם בעין בלתי מזוינת. חרקים אלו משאירים חומר דמוי קורי עכביש דבוק על העלים. הם גם גורמים לנקודות קטנות על העלה. סביר להניח שהדבר הראשון שתראה הוא שהצמח שלך חולה וכאילו מדוכא. חרקים אלו מוצצים סוג של חומר מהעלים וכתוצאה מכך העלים מאבדים מצבעם ומהברק שלהם. לפעמים זה נראה כאילו יש על העלים סוג של פטרייה. הביצים נראות כמו נקודות שחורות קטנות מאוד. הכי טוב שתבדוק את הצמח בעזרת זכוכית מגדלת בכדי לבדוק יצורים זעירים. בדוק את העלים גם מהצד התחתון. ככל שתתחיל להילחם בחרקים יותר מוקדם, כך יהיה לך יותר קל להיפטר מהם.

גיזום

גיזום לא תמיד נחוץ. הסיבה לכך שגוזמים היא בכדי לעודד גדילה ובכדי לתת לאור להגיע לעלים הצעירים. בגיל שלושה שבועות לצמח צריך להיות לפחות שני סטים של ענפים או קבוצה של 4 עלים וראש. בכדי לגזום את הצמח, פשוט חתוך את הראש באזור שבו שני הענפים נמצאים אחד מול השני. השתמש במספריים חדות וחתוך ישר. אם אתה רוצה, אתה יכול להכניס את ראש הצמח למים ואחרי שמופיעים שורשים, שתול את ראש הצמח באדמה לחה וכתוצאה מכך יגדל לך עוד צמח. אם אתה מתכוון לשתול את הראש עליך לחתוך את הקצה שוב פעם, והפעם באלכסון בכדי לחשוף כמה שיותר שטח למים או לתמיסה המשרישה. היתרון בגיזום הצמח הוא שהצמח מייצר יותר צמרות. בצמרות יש את השרף, וזה כל הרעיון. בכל פעם שאתה חותך את הקצה, הצמח מצמיח שני צמרות חדשות מהבסיס של הענף שנחתך. גיזום גם מעודד את הענפים התחתונים לגדול מהר יותר מהגדילה הנורמלית שלהם ללא חיתוך הצמרת.

קצירה

ובכן, עכשיו אחרי שגידלת את המריחואנה, אתה רוצה לטפל בו שיהיה לו טעם טוב ושירד טוב בגרון. אתה יכול להימנע מהטעם  שיש לפעמים ל”גידול הביתי”.אנחנו מכירים כמה סוגי טיפול במריחואנה שיהיה לו טעם חלק ורך ולא משהו שיחנוק אותך.
קודם כל, משוך את הצמח החוצה ביחד עם השורשים ותלה אותו הפוך למשך 24 שעות. אחר כך הכנס את הצמח לתוך עיתון או שקית נייר כשהיא פתוחה למשך 3 או 4 ימים עד שהעלים מתחילים להיות יבשים למגע. הורד את העלים מהגבעול והכנס לתוך צנצנת עם מכסה. אל תידחס את העלים לצנצנת, כדי שהאויר יגיע לכל העלים. הסכנה שיש בטיפול הצמח היא עובש. אם העלים לחים מדי בזמן שאתה מכניס אותם לצנצנת, הם יקבלו עובש וזה יהרוס את המריחואנה. עליך לבדוק את הצנצנת כל יום ולהריח. אם יש ריח מר או חריף, הוצא את העשב ופזר אותו על עיתון כך שהוא יתייבש מהר יותר. שיטה אחרת היא לתלות את הצמח הפוך. לקחת שק עשוי מאריג גס ולח ולעטוף אתו את הצמח. שמור שהשק יהיה לח והשאר את זה כך בשמש לפחות לשבוע. אחר כך הכנס את הצמח לשקית נייר לעוד כמה ימים עד שהעשב יבש מספיק כדי לעשן. כמו הרבה דברים טובים, מריחואנה משתבחת עם הגיל.

לעוד דברים מגניבים כנסו לאתר: